שה"ם - מרכז לשילוב טכנולוגיות בהוראה מרחוק, או"פ

לשה"ם דרוש/ה: מאפיינ/ת לסביבת הלמידה מוודל

2011-11-23T13:16:00.002+02:00

בשה"ם מחפשים מאפיינ/ת לסביבת הלמידה Moodle.
ניתן לפנות להגשת קו"ח למייל Hr1@openu.ac.il
אנא הפיצו הלאה,
תודה

אתרי הקורסים במערכת הלמידה החדשה אופל נפתחו לסטודנטים

2011-10-23T13:29:00.004+02:00

היום נפתחו לסטודנטים אתרי הקורסים של סמסטר 2012א' הבנויים במערכת הלמידה החדשה אופל (Moodle).

בסמסטר הזה יתנהלו אתריהם של כ-160 קורסים במערכת החדשה, ואל 47 מרכזי ההוראה שהפעילו אתרים במערכת בשני הסמסטרים הקודמים הצטרפו 54 מרכזי הוראה חדשים, שעברו הדרכות מרוכזות בהפעלת המערכת במהלך חודש ספטמבר.

המערכת פועלת במתכונת סגורה, למשתמשי האו"פ בלבד. באתר שה"ם תמצאו מידע ונתונים על הפילוט והמערכת, תהליך הפיתוח וצוות הפרויקט.

צוות שה"ם מאחל לכל המרכזים, המנחים והסטודנטים סמסטר מוצלח וחוויית שימוש נעימה במערכת החדשה.

פורסם גליון 13 של צליל מקוון, עלון שה"ם

2011-03-01T20:30:00.001+02:00

אנו שמחים לפרסם את הגיליון ה-13 של צליל מקוון, עלון שה"ם.

בעלון הפעם: נספר על המעבר לסביבת למידה חדשה באו"פ – אוֹפָּל, ועל פיילוט הספרים הדיגיטליים הניידים (סד"ן) שנערך לאחרונה באו"פ; נציג את המרכז החדש לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה; נשמע שתי הרצאות בנושא הטמעת טכנולוגיות חדשניות; נציג תובנות בנושא ספרים דיגיטליים שעלו בעקבות יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט; נתוודע ליוזמה חדשה – צילומי מפגשי הנחיה בכיתות; נעקוב אחר השימוש בספרים קוליים כאמצעי נוסף ללמידה; ונתוודע לקורסי או"פ מקוונים בשפה ‏הרוסית אשר מוצעים לדוברי השפה ברחבי העולם.

קריאה מהנה.

יצירת ידע ברשתות בין-ארגוניות - הרצאה פתוחה לציבור

2010-12-20T12:08:00.004+02:00

שה"ם והמרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה (לשעבר: מרכז צ'ייס) מזמינים אתכם להרצאתם של דר' יובל קליש (אונ' תל-אביב) ופרופ' עמליה אוליבר (האונ' העברית), שנושאה: "יצירת ידע ברשתות בין-ארגוניות: האיזון בין השאיפה להתחדשות והצורך בהגנה על ידע".

ההרצאה תתקיים ביום ב', 3.1.2011, בין 12:30-14:00, באולם קנבר, בנין הכיכר,
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.

תקציר ופרטים נוספים - כאן.

חדשנות בטכנולוגיות למידה: הזמנה ליום עיון במרכז צ'ייס

2010-10-17T16:36:00.002+02:00

הנכם מוזמנים ליום עיון שיחנוך את הפעילות במרכז צ'ייס לשנת תשע"א. יום העיון יעסוק בדילמות שמציבות טכנולוגיות הלמידה החדשניות בפני מערכות השכלה וארגונים והוא נערך בשיתוף בין מרכז צ'ייס ושה"ם באוניברסיטה הפתוחה.

יום העיון יתקיים ביום שלישי, ב בכסלו תשע"א, 9 בנובמבר 2010
בקריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד, דרך האוניברסיטה 1, רעננה
(הכניסה לחניה מרחוב ויצמן; החניה ללא תשלום)

תכנית מלאה והרשמה ליום העיון. אנא הקפידו להרשם בקישור שבתחתית ההודעה.

הנחיה משולבת וידיאו בסמסטר 2011א'

2010-09-06T14:44:00.008+03:00

טכנולוגיית ההוראה באמצעות וידאו משולבת באו"פ בשלוש צורות עיקריות: שידור וידאו לבתים, וידאו קונפרנס (VC) וכיתה וירטואלית. צורות אלו שונות זו מזו בעיקר בסוגי האינטראקציה המתאפשרת עם ובין הסטודנטים.

בהוראה באמצעות שידור וידאו לבתים הקשר בין הסטודנטים למנחה, ובינם לבין עצמם, מתבצע בעיקר באמצעות הצ'אט, אך ניתן גם להתקשר למנחה לאולפן.(מידע נוסף ודוגמאות)

בכיתות הוידאו קונפרנס מועבר השידור בין כיתות הוידאו קונפרנס ברחבי הארץ כשהסטודנטים המשתתפים בשיעור יכולים לראות את המנחה ואת הכיתות המרוחקות, לשאול שאלות או ולהשתתף בדיון. סטודנטים הצופים בשיעור מהבית, יכולים להעביר למנחה שאלות בצ'אט. (מידע נוסף ודוגמאות)

הכיתה הוירטואלית מדמה אינטראקציה של כיתה רגילה, כאשר כל הסטודנטים והמנחה נמצאים במהלך השעור באתר השעור, כל אחד לפני מחשבו הפרטי. הסטודנטים יכולים להצביע, לשאול שאלות, להגיב לשאלות המנחה בקול או בצ'אט, לכתוב על גבי ה"לוח" המשותף לכולם ועוד. (מידע נוסף ודוגמאות)

בסמסטר הקרוב (2011א) אנחנו מציעים הנחייה באמצעות טכנולוגיות וידיאו במגוון רחב של קורסים (אם הרשימה לא נפתחת, לחצו על "חפש" והמתינו לטעינה מחדש של הדף) .

חשוב לדעת שגם סטודנטים שאינם נרשמים לקבוצות ההנחיה באמצעות טכנולוגיות וידיאו, יכולים, במרבית המקרים, לצפות בהקלטות של השעורים השונים.

עלון שה"ם "צליל מקוון" התפרסם היום

2010-08-01T10:28:00.007+03:00

בעלון הפעם: יחידה חדשה בשה"ם, פרק בספר אודות יישום הוויקי בהשכלה הגבוהה, יוזמת הספרים האלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה, המעבר לסביבת הלמידה Moodle ועוד.

פרויקטים מרכזיים בשה"ם - סקירה לרגל ביקור נשיאת האו"פ במחלקה

2010-07-26T13:30:00.006+03:00

נשיאת האו"פ, פרופ' חגית מסר-ירון, וסגניתה, פרופ' יהודית גלעזר, ביקרו הבוקר במרכז שה"ם. במהלך הביקור הוצג המבנה הארגוני החדש של המרכז ופרויקטים מרכזיים שבהם עוסקות עתה יחידותיו השונות:

Shoham main projects 2010

View more presentations from Shoham Center - Open University of Israel.

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל השמיני - 30.6.2010

2010-06-27T11:17:00.006+03:00

כנס מיט"ל השמיני יתקיים השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה ביום רביעי הקרוב, 30.6.2010 . התכנית מגוונת ורלוונטית לכל העוסקים בשילוב התקשוב בהוראה - אנשי תמיכה, צוותי הוראה וחוקרים.

בכנס יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות (לאחר הכנס נעלה כאן גם את המצגות):

אמיר וינר: "יוזמת ספרי הלימוד הדיגיטאליים באו"פ" (מושב ב2).
מיכל בצר-אמר: "הכיתה הוירטואלית: תאור מקרה, האוניברסיטה הפתוחה" (מושב ב3).
יכין אפשטיין: "פתיחת אוצרות רוח בעיני הסגל האקדמי" (מושב ג2).

להתראות בכנס מיט"ל!

אקדמיית ויקיפדיה 2010

2010-06-20T15:33:00.002+03:00

כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.

המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה (הפעלת מנגנון Pending Changes להצגת שינויים הממתינים לבדיקת עורכים בערכים מוגנים) וכן לשני דוברים מרכזיים:

סמואל קליין, חבר הועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, מנהל קשרי חוץ בפרוייקט "מחשב לכל ילד" (One Laptop per Child) בארצות הברית, הציג פעילות ויקיפדית של נוער בארצות מתפתחות שונות וכן פיתוחים המאפשרים שימוש בחומרי ויקיפדיה במחשבים הפשוטים שניתנים להם במסגרת הפרויקט.
ויקטור מאייר-שונברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מחבר הספר "Delete", דן בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי, וקרא לחברה המשתתפת באינטרנט לשוב וללמוד לשכוח, או לפחות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנהל ובמקרה הצורך אף ליצור תפוגה מבוקרת של מידע שנשמר ברשת.

המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר:

ד"ר גילה קורץ ופרופ' יהודית בר-אילן הציגו מחקר [קישור למצגת מכנס מיט"ל 2009] שבחן את עמדות הסטודנטים כלפי פוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת. סביבת הויקי בקורסים שנבדקו הוגדרה ע"י הסטודנטים כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים;
ד"ר נועה אהרוני מאונ' בר-אילן הציגה מחקר שבדק את תרומת הויקי ללמידה בקורס אקדמי [קישור למאמר ולמצגת מכנס מיט"ל 2008] ע"י ניתוח תוכן מדוקדק של תרומות הסטודנטים והאינטראקציה ביניהם;
ד"ר אורי אמיתי, מרצה להסטוריה מאונ' חיפה הציג את הויקי בו הוא משתמש לצרכי הוראה ומחקר ותהליך מתמשך של בדיקת הכלי ויכולותיו בהקשרים אקדמיים. הרצאתו היתה מעניינת במיוחד משום שהויקי הוא הפלטפורמה המקוונת היחידה בקורסים שלו ומתנהלת בו פעילות ענפה ומגוונת, ללא "תחרות" מאתר קורס ... בנוסף, ד"ר אמיתי מנסה להשתמש בוויקי כארכיון וכלי לארגון חומר מדעי בעבודת המחקר שלו והיות הויקי פתוח לעולם מאפשר למבקרים לעקוב אחר התהליך;
לימור שגב ופרופ' שיזף רפאלי מאונ' חיפה הציגו את אתר ויקי משחק – אתר העוסק בשילוב "משחקים רציניים" (משחקי מחשב המשמשים להכשרה, למידה והוראה) בהשכלה הגבוהה. באתר מוקם מאגר מידע על משחקים רציניים, ומרוכזות הפניות לחדשות, מחקרים, מקורות מידע, כנסים ועוד ועוד. האתר מצוי עדיין בבנייה ופתוח לקריאה בלבד, אולם אין ספק שכדאי להמתין לפתיחתו למשתמשים.
חסר היה לי אלמנט דינמי באתר: דף המרכז עדכונים חיים (דוגמת Netvibes) מאתרים ומקורות חדשותיים בנושא מתפתח זה.

המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ:

ד"ר דני בן-צבי מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה תיאר את התרומה האפשרית של הוויקי - המבוסס על עקרונות של שיתופיות, דיאלוג ומאפשר שיוויון בין תורמי התכנים - לביסוס גישות של למידה שיתופית, דיאלוגית וסוציו-קונסטרוקטיביסטית בבתי הספר. ראוי לציון השימוש שהודגם בדף המשתמש כיומן למידה אישי (כדף פתוח לכתיבה חופשית או כטבלת עזר עם רובריקות מוגדרות מראש).
שירי הגני מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה תיארה עיצוב סביבה לימודית שיתופית מבוססת ויקי, המשלבת למידה פנים אל פנים עם למידה מקוונת (Blended Learning) וניהול קורס בסביבה זו הלכה למעשה. ניהול יומנים אישיים פתוחים לקריאה בוויקי (משימת חובה בקורס) ותגובות עמיתים ביומנים ובמפגשים פא"פ חיברו את שתי הסביבות האלה ותרמו לאיכות הרפלקציה והקשר הבין-אישי בין משתתפי הקורס;
ראניה חליל מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה הציגה שימוש בוויקי להכשרת "נאמני מחשב" וריכוז פעילותם במשך שנת הלימודים בבי"ס יסודי במגזר הערבי. הגישה להכשרת התלמידים לתפקידם היא של קהילה לומדת שיתופית, המבצעת משימות אישיות וקבוצתיות שונות בהנחיה צמודה של מורה. סקירה מפורטת יותר ניתן למצוא בכתבה זו.
ד"ר חגית טל מהאוניברסיטה הפתוחה הציגה את מכלול השיקולים הפדגוגיים הנדרשים להילקח בחשבון בעת עיצוב מדדי הערכה ללמידה שיתופית והתייחסה לצורך להנגיש מידע ממערכת הוויקי לצוות ההוראה בדרך ידידותית וקלה לשימוש כדי לענות על אתגרי ההערכה בסביבה זו;
ד"ר יעל פויס ממכללת אורנים הציגה עמדות לומדים כלפי השיתופיות והשקיפות של סביבת וויקי בשתי קבוצות מורים, ותיקים וטירונים;
שאולה הייטנר מאיגוד האינטרנט הישראלי הציגה את פרויקט פיקיוויקי, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, ויקימדיה ישראל ומט"ח והינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. ייחודו של פיקיוויקי הוא מנשק המשתמש הידידותי המקל על המשתמשים המעוניינים לתרום תמונות ומגשר בינם לבין מאגר ויקישיתוף העולמי, שגם אליו מגיעות התמונות בסופו של דבר.

המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.
לסיום התקיים מפגש בין משתתפי הכנס לדוד שי, בירוקרט בויקיפדיה העברית, שתיאר את תהליכי העבודה של הויקיפדים, הנחה כיצד לערוך ולתקן ערכים בתחומי הדעת האקדמיים וענה לשאלות מהקהל.

בכנס ניתן היה לראות את השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר מחד, ומאידך את הצורך הממשי שיש בהמשך פיתוח של הפלטפורמה הזו (או כלי ויקי אחרים) כדי להקל על המשתמשים ולהפוך את השימוש בה לגמיש וקל יותר: למעט פרויקט פיקיוויקי, והתיחסותה של ד"ר חגית טל לשיפורים נחוצים בדו"חות המערכת של הוויקי , נראה שחוקרי הטכנולוגיות בחינוך מקבלים את הכלי כמו שהוא. בעוד שויקיפדיה מכניסה עדכונים התואמים את צרכיה המיוחדים (ראו האמור לגבי Pending changes בראשית הרשימה), ורבים מציינים את הצורך בהדרכה ותמיכה למשתמשים בוויקי, לא הוצגו שיפורים או שינויים שהוכנסו במנשק הוויקי בניסיון לסייע למשתמשים ולקדם את הטמעתו במערכת ההשכלה הגבוהה.

תמי נויטל

"לגעת בשמים" - מפגש ילדים לרגל יום השואה ולזכרו של אילן רמון

2010-04-12T11:58:00.007+03:00

ביום ראשון ה- 11/04/2010 בשעה 17:00 התקיים באוניברסיטה הפתוחה, זו השנה החמישית, מפגש בין ילדים מכיתה ז' בבית ספר "שרת" בנתניה, לבין ילדים מחטיבות ביניים בסינסינטי, ארה"ב, לרגל יום השואה ולזכרו של אל"מ אילן רמון ז"ל שנספה במעבורת החלל "קולומביה".

המפגש, "לגעת בשמים", התקיים לראשונה לאחר מותו של אילן רמון, בעקבות ספר התנ"ך המיוחד שלקח איתו אל"מ רמון לחלל. ספר זה נכתב בברגן בלזן ע"י הרב שמעון דסברג, שנספה במחנה. בהיותו במחנה השתמש הרב דסברג בספר התנ"ך להכנת נערים לטקסי בר מצווה שהיה עורך שם בחשאי. פרופסור יהויכין יוסף ז"ל, שהיה המדען הראשי של ניסויי הצוות הישראלי במעברות החלל קולומביה וניצול שואה בעצמו, היה אחד מאותם נערים שעלו עם ספר זה לתורה בטקס בר המצוה שלו. לאחר שחרור ברגן בלזן מהכיבוש הנאצי, הביא אתו פרופסור יוסף את הספר לארץ, ולקראת טיסת מעבורת החלל "קולמביה" מסר אותו לאילן רמון כדי שיקח אותו איתו לחלל.

במפגש שהתקיים באמצעות מערכת וידאו קונפרנס במחלקה לטכנולוגיות בהוראה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, השתתפו כ- 30 ילדים מנתניה וכ-100 ילדים מבתי הספר בסינסנטי. הילדים ארחו בארץ את דפי דסברג, בתו של ביתו של הרב דסברג, ובארה"ב, את הפרופסור לפיזיקה הנרי פנשל, אף הוא ניצול ברגן בלזן, המחזיק בעותק נוסף של אותו ספר תנ"ך. הילדים ראיינו את האורחים ושוחחו (באנגלית!) על השואה ומשמעותה עבורם.

המפגש שנערך בחסות "שותפות 2000 נתניה-סינסינטי" של הסוכנות היהודית, מהווה הזדמנות חשובה לילדים בגיל בר המצווה מהארץ ומארצות הברית, לשוחח על נושא השואה וכן כדי להפגש עם ניצולים ולשמוע עליה ממקור ראשון.

גיליון 11 של "צליל מקוון", עלון שה"ם, יצא היום

2010-02-25T15:58:00.005+02:00

בעלון הפעם:
נספר בקצרה על ערוצים נוספים שבהם התפרסמו תכנים שעלו לאתר פא"ר ונרחיב על אחד מהם - Google Book Search; נציג את המגמות בעולם המו"לות כפי שעלו מיריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט שהתקיים לפני כמה חודשים; נעדכן על מגמת העלייה בשימוש בווידיאו בהוראה באוניברסיטה הפתוחה וננסה לענות על השאלה מהו שיעור וידיאו טוב; נכיר את שיעורי התגבור מרחוק לסטודנטים לקויי למידה ונתאר את הספר המנגן בקורס האופרה שהוכן במסגרת פא"ר.

קריאה מהנה!

יריד הספרים הבי"ל בפרנקפורט - חדשנות בעולם המו"לות

2009-11-29T12:15:00.030+02:00

יריד הספרים הבינלאומי נערך בפרנקפורט בין 14-18 באוקטובר האחרון. זהו אירוע חשוב ביותר בעולם המו"לות, עצום בגדלו ומגוון וצבעוני בתכניו.

פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.

pBooks או eBooks?

האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.

הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.

התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.

יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!

כלי להערכת ההוראה באמצעות וידיאו

2009-10-29T15:35:00.004+02:00

השימוש בוידיאו בתהליכי הוראה הולך ומתרחב במוסדות אקדמיים רבים. באוניברסיטה הפתוחה נלמדים כ-70 קורסים באמצעות וידיאו כתחליף להוראה פנים-אל-פנים, וקורסים אחרים משלבים רכיבי וידיאו לצד אמצעים אחרים. המגוון רחב של שימושי וידיאו באו"פ מחדד את הצורך להשיב על השאלה מהי הוראה טובה בוידיאו? מהם אותם רכיבי הוראה ולמידה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחווית למידה משמעותית יותר? כיצד ניתן להעריך שיעור וידיאו טוב?
בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר, 2009, הציגו יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מצוות הוידיאו במרכז שה"ם מודל להערכת הלמידה באמצעות וידיאו. במודל זה נעשה שימוש בתהליכי הדרכה למרצים המלמדים באמצעות וידיאו, הוא מהווה כלי להערכה אישית של המרצה את איכות ההוראה שלו (תוך צפייה בהקלטות) וכן בסיס לקבלת משוב מן הסטודנטים אודות איכות ההוראה בקורס הנלמד באמצעות וידיאו.

כלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו

View more presentations from Shoham Center - Open University of Israel.

עידוד אינטראקציה בין לומדים בבלוגים בקורס אקדמי

2009-10-26T13:47:00.004+02:00

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג.

מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?
אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר:

Promoting Interpersonal and Group Interactions Using Blogs in Higher Education

View more presentations from tami neuthal.

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל

2009-10-01T14:08:00.003+02:00

בכנס הקרוב של מיט"ל שייערך בשנקר - ביה"ס גבוה להנדסה ולעיצוב, ביום רביעי, 14.10.09, יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות*:

1. "כלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו" - יעל שטימברג, בועז מרמלשטיין (מושב א1)

2. "פא"ר (פתיחת אוצרות רוח): אתגרים בפיתוח המיזם " - לילך צ'רנוביץ (מושב א2)

3. "פא"ר ה OCW הראשון בעברית – ממצאים ראשונים על האתר, המבקרים והעדפותיהם " - יכין אפשטיין (מושב א2)

4. "אינטר-בלוגי": עידוד אינטראקציה בין הלומדים בבלוגים המלווים קורס אקדמי" - אינה בלאו, נילי מור (מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באו"פ) ותמי נויטל (מושב ב1)

*(קישורים למצגות ולמאמרים המלאים יועלו בהמשך)

ניווט בסביבות וירטואליות תלת-מימדיות

2009-09-23T15:02:00.014+03:00

מרכז המחקר ע"ש צ'ייס, בשיתוף עם מרכז שה"ם, מפתחים סביבה וירטואלית תלת-מימדית בה ייבדקו יכולות הניווט והחשיבה של סטודנטים. בשנים האחרונות סביבות תלת מימד הופכות לנפוצות וזמינות יותר במגוון רחב של היבטי חיינו, וישנה חשיבות רבה להבנת התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בעבודה עם סביבות אלה. מחקר זה עוסק בקשר שבין טכנולוגית מציאות מדומה וקוגניציה אנושית, ומטרתו לבדוק את השפעתו של ניווט כפוף לכללים, בסביבות תלת מימדיות, על יכולות אינדוקטיביות צורניות בייצוג מפות קוגניטיביות שונות.
את המחקר מובילים פרופ' יורם עשת וד"ר סיגל עדן, ואת הסביבה הוירטואלית מפתח רועי שרוני ממרכז שה"ם. המחקר נמצא כרגע בעיצומו.

פרטים נוספים ניתן למצוא בתיאור המחקר במפגש "מחקרים בפעולה" של מרכז צ'ייס ושה"ם (תקציר, מצגת ppt).

מפגשים אינטראקטיביים מרחוק

2009-07-22T11:17:00.006+03:00

שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים הלומדים באופן עצמאי להיעזר במפגשי הנחיה המתקיימים פנים אל פנים במרכזי הלימוד השונים. מפגשי ההנחיה יכולים גם להתקיים במתכונת של מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות וביניהן WebEx ו- GoToMeeting. מערכות אלו מאפשרות להשתתף בשיעורים חיים מהבית, בשילוב של מצגות, קול ווידאו וכן לקיים מפגשים לצורך תמיכה ותרגול, מפגשים פרטניים ומפגשים לסטודנטים הלומדים בארץ ובחו"ל. הפעילויות מועברות בזמן אמת דרך רשת האינטרנט מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) לבתי הסטודנטים. אלו שומעים ורואים זה את זה, וצופים בחומרי למידה או מצגת הכוללת הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב אחרים ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חפשית באמצעות עט דיגיטאלי. יכולות אלו זמינות הן למורה והן לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט, וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים.

משוב חיובי התקבל משתי סטודנטיות הלומדות בקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי לתלמידי מדעי החברה (10142) דרך מערכת ה GoToMeeting. לדברי סטודנטית אחת: "השיעורים מסייעים מאד להבנת החומר". היא ציינה במיוחד את "ההדגשים וההסברים של המנחים".סטודנטית אחרת מהדרום, אשר היתה בשלבי הריון מתקדמים ולמדה מהבית דרך המערכת, דיווחה כי בזכות טכנולוגיה זו הצליחה ללמוד את הקורס ולנכוח בשיעורים הוירטואליים. לו היו מתקיימים מפגשים פרונטליים בקמפוס הלימוד בבאר שבע , לא היתה מגיעה אליהם עקב הריונה.

גם המנחים בקורס זה אשר לימדו דרך מערכת ה -GoToMeeting , וחששו בתחילה מהשימוש בטכנולוגיה, היו מאוד נלהבים: " הטכנולוגיה קלה לתפעול ומאוד שימושית דוקא בקורסים כמותיים שבהם הלוח הוא העיקר כי יש הרבה חישובים ואיורים. הצלחנו להגיע לרמת תפעול גבוהה של הכלי גם בפתרון בעיות טכניות וגם בשילוב עם כלי אינטרנט אחרים ואתר הקורס - אנחנו עושים אינטגרציה מלאה ושימוש בכל כלי ההוראה שיש" .

מיכל בצר

קול קורא לכנס צ'ייס החמישי למחקרי טכנולוגיות למידה

2009-07-06T15:27:00.003+03:00

היום פורסם הקול הקורא להגשת מאמרים לכנס צ'ייס החמישי למחקרי טכנולוגיות למידה, שייערך ביום רביעי, כו' בשבט תש"ע, 10.2.2010 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

כל המאמרים שיתקבלו להצגה בכנס יקובצו לספר הכנס (proceedings book) שיופק בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
תקצירי ההצעות שיתקבלו יפורסמו גם באתר הרשת האירופית ללמידה מרחוק, EDEN (European Distance and E-Learning Network)

כותבי המאמרים הטובים ביותר שיוצגו בכנס, יוזמנו להרחיבם ולהגישם לפרסום בגיליון מיוחד של כתב העת Interdisciplinary Journal of E-Learning and Learning Objects. המאמרים שיוגשו יעברו שיפוט, כמקובל בכתבי עת.

לוח זמנים:

מועד אחרון להגשת מאמרים 22.10.2009
משלוח הודעות על קבלת מאמר להצגה בכנס 26.11.2009
הגשת נוסח סופי של המאמרים לספר הכנס 10.12.2009
כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 10.2.2010

גיליון חדש ל"צליל מקוון", עלון שה"ם

2009-06-30T12:17:00.000+03:00

הגיליון העשירי של צליל מקוון, עלון שה"ם, התפרסם היום.

בעלון הפעם:

נבזיק ביחס למה שחדש בשה"ם; נסקור את דו"ח הוריזון שמציג שש טכנולוגיות חדישות אשר סביר להניח כי ייכנסו לשימוש רוֹוח במוסדות ההשכלה הגבוהה בטווח של חמש השנים הקרובות; נקרא בקצרה על טוויטר, שזכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת, ועל השימוש האפשרי בו לצורכי הוראה ולמידה; נעדכן מה התחדש במיזם פא"ר בחודשים האחרונים ונציג ממצאים ראשונים על השימוש בו בתום שנה להשקתו; נספר על התנסות בהוראה ולמידה בסביבה סינכרונית באמצעות תוכנת Webex; נתוודע לתחרות המתקשב המצטיין שהתקיימה לראשונה ב-2008 ונשמע על עבודתן של שתי מרכזות ההוראה שזכו בפרס הראשון בתחרות בקטגוריות שונות וכן נתאר את ההתארגנות שנועדה לסייע לסטודנטים להמשיך את לימודיהם בימי מבצע "עופרת יצוקה" באמצעות שידור שיעורים חיים בווידאו.

קריאה מהנה!

חומרים מהחיים בקורס מתוקשב: "להיות פליטים בישראל"

2009-06-15T11:20:00.009+03:00

בערוץ היוטיוב של האו"פ הועלתה באחרונה סדרה של ראיונות מוקלטים עם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה השוהים בישראל, וישראלים המסייעים להם. הסדרה, בהנחיית ד"ר אלה קרן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, צולמה כחומר העשרה בקורס "זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים" , קורס שתכניו קשורים באופן הדוק ביותר למציאות של אותם פליטים מאפריקה.

הסרטונים מציגים פנים שונות של תופעת הפליטות: עבדאללה שנמלט מרצח העם בדארפור שבסודן, ממדו ג'יאלו שהיה קרבן לסחר בבני-אדם, אוסקר אוליבייה שנמלט מרדיפות משטר רודני, ברנרד אבט שעתיד לשוב לחוף השנהב אחרי מלחמת אזרחים. לצידם מדברים גם עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח וסיגל רוזן, ממוקד הסיוע לעובדים זרים.

מרכז שה"ם סיפק את הסיוע הטכני להפקת הסדרה, והסרטונים נפתחו לקהל הרחב במסגרת המגמה של פתיחת חומרי הוראה והעשרה המתבטאת באתר פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה.

Google Wave - המסר הוא העיקר, לא אמצעי התקשורת

2009-05-31T11:01:00.022+03:00

בערב חג השבועות חשפו אנשי הפיתוח של גוגל (וידיאו, 80 דק' ארוכות (-: ) פלטפורמת תקשורת חדשה שכינויה Google Wave . מאז, זהו אחד מנושאי השיח הבולטים ביותר במדיה החברתית (בלוגים, טוויטר, והתחלת מעקב ב-google trends ).

מבלי להיכנס לתיאורים פרטניים מאוד של יכולות המוצר, ניתן לומר שהשינוי הגדול והבולט ביותר שמבשרת הפלטפורמה החדשה הזו הוא הסרת המחסומים הקיימים היום בין סוגים שונים של אמצעי התקשרות מקוונים לחילופי מידע ושיתוף במשאבי מידע (IM, דואל, פורום, צ'ט, רשתות חברתיות, בלוגים, דפי ויקי, טלפונים סלולאריים ועוד). אם כיום אנו יכולים לנהל שרשור שיחה בין מספר משתתפים בפורום, או בדואל או בתגובות/שיחה בבלוג וויקי, כשכל "שיחה" כזו ייחודית לכלי שבו היא מתנהלת, הרי שב- google wave ניתן ליצור שרשור חי (wave) שאותו ניתן להטמיע בקלות רבה באתרים, לקשר לטלפון סלולארי ולשתף אחרים באמצעות ממשק ה-google wave . כל משתתפי ה-wave יכולים להגיב בשרשור (במקום הרלוונטי בשיח, לא רק בסופו) בכלי המתאים להם ובכל שלב ניתן לשלב נמענים נוספים הרואים את כל השרשור ואף יכולים לשחזר את התפתחותו בלחיצת כפתור.

הקלות הרבה של שיתוף ועריכה של משאבי מידע (הודעות, מסמכים, קבצי מדיה) באמצעות "גרור וזרוק", ותיעוד מפורט של ה"היסטוריה" של כל wave, יהפכו את הכלי החדש לאמצעי קל ונוח לעבודה שיתופית. הייחוד של ה-wave הוא שילוב בתצוגה אחת של המסמך עצמו והתקשורת המתרחשת בין השותפים לו במקום הרלוונטי במסמך. מאפיין זה, לצד כלי "היסטוריה" מתוחכם, בודק איות חכם, אפשרות של עבודה בו-זמנית על המסמך מפלטפורמות שונות ויכולת הפקה של גירסאות "לפרסום" נטולות הערות ואינטראקציה, מרמזים על אפשרויות שימוש נרחבות של google wave כאמצעי לעבודה ולמידה שיתופית בארגונים ומוסדות חינוך, למשל.

ה-google wave הוא פרויקט קוד פתוח, ובהצגת המוצר הושם דגש רב על הפתיחות והשאיפה של Google לשתף את קהילת המפתחים בהרחבת יכולותיו של המוצר החדש. בדרך זו ניתן יהיה להגיע במהירות רבה יותר לפיתוחים שיענו על צרכים ייחודיים של קהילות משתמשים שונות - כמו למשל התממשקות לטוויטר, לפייסבוק, לשירותי דואל מקוונים אחרים ועוד.

כמו כל מצגת בכנס מפתחים, המוצר נראה מלהיב. התפיסה חדשנית, האפשרויות אינסופיות והעתיד ורוד ביותר. עם זאת, כדאי לחכות לשחרור גירסא למשתמשים כדי לבחון עד כמה באמת יוגשמו ההבטחות שניתנו בחשיפה הראשונית. בינתיים אפשר להיכנס לתור המבקשים להשתתף בהתנסות...

תמי נויטל

פרופיל אישי בגוגל - כרטיס ביקור וירטואלי

2009-05-18T13:07:00.003+03:00

הבעיה
אנו מפזרים רסיסי מידע אישי ותיעוד מסוגים שונים ברחבי הרשת: כל מי שפתח חשבון או העלה מידע מזוהה לכלים ורשתות חברתיות (פייסבוק, לינקדאין, מקושרים, טוויטר, דלישס ואחרים), כתב תגובה בפורום, היה נשוא כתיבה במאמר/טור/דף כלשהו או תויג בשמו על גבי תצלום או סרטון וידיאו, השאיר עקבות ברשת שניתן לגלותם גם באמצעי חיפוש פשוטים. אם תריצו חיפוש על שמכם (בעברית ובלועזית) בגוגל, תופתעו מן הסתם לגלות ששמכם מופיע ברשת פעמים רבות במקומות ובהקשרים שלעתים כבר שכחתם מקיומם. אם מישהו מעוניין למצוא אתכם או מידע מדויק עליכם, גם הוא ניזון מאותם רסיסי מידע לא מבוקרים.

פתרון אפשרי
גוגל מאפשר עתה לבעלי חשבון שלו לערוך לעצמם דף פרופיל אישי מפורט ולקבל כתובת אינטרנט קלה בסגנון http://www.google.com/profiles/myname . בדף זה ניתן לכלול תמונה, ביוגרפיה קצרה, קישורים לדפים/משאבים אחרים ברשת (אלבומי תמונות, מצגות, סרטונים, טקסטים, אתר אישי או מקצועי), הבלטת יכולות אישיות או מקצועיות ואינפורמציית קשר. ניתן גם להגדיר הרשאות צפייה במידע הזה לשמירת פרטיות במקרה הצורך. הפרופיל גם מאפשר לאנשים לשלוח אלינו הודעות או מידע מבלי לחשוף את כתובת הדואל שלנו.
ככל שמוסיפים בפרופיל יותר מידע מזהה (כמו עיסוק, מקום מגורים, הפניות לאתר אישי), גוברת יכולתו של גוגל למצוא ולהציג את הפרופיל בעת חיפוש אחר אותו שם או אותן מילים.

בעד? נגד?
גוגל הוא אמצעי החיפוש המועדף ע"י רוב משתמשי הרשת ומשום כך חשוב מאוד לדעת ואף להשפיע על התוצאות הראשונות שיוצגו על ידו למחפשים אחרינו. בדרך כלל איננו יכולים - או טורחים - להעלים מידע שכבר נמצא במאגרי גוגל, אולם אם נצליח למצב גבוה את הדף האישי הערוך על ידנו, נשפיע במידה רבה על המידע שמגיע למחפש הסביר. בנוסף לכך, קל יותר לנהל זהות מבוזרת אם יש דף אחד המרכז עבורנו את הקישורים לכל האתרים האחרים...

מאידך, ליוזמה זו של גוגל יש גם משמעויות מרחיקות לכת מבחינת פרטיותנו ושליטתו של גוגל במידע גלוי ונסתר אודותינו: ככל שנמסור יותר פרטים אישיים, בצירוף מידע על חברים ואנשי קשר (מחשבון הדואל ודפי רשתות חברתיות) ותיעוד הגלישה וחיפושי המידע שלנו (בגוגל, כמובן), יתאפשר לגוגל ליצור אינדכס מפורט ופולשני מאוד שעשוי לשרת את החברה בעתיד לצרכי פילוח ופרסום, שלא לדבר על אפשרויות פרנואידיות יותר.

אז מה עושים?
הפרופיל האישי בגוגל רק חידד עוד יותר בעיה אינהרנטית של משתמשי הרשת: הרצון לשמירה על פרטיות מול הרצון להציג את כישורינו ולהשתמש בכלים לניהול קשרינו החברתיים. לדעתי מומלץ לבחור בדרך ביניים של חשיפה מבוקרת: הרכיבו פרופיל/ים המשרתים אתכם, מבליטים את הישגיכם ויכולותיכם ומאפשרים הצצה לאישיותכם ותחומי העניין שלכם (אלה שמתאימים לחשיפה פומבית, כמובן). ככל שפרופילים אלה יהיו בולטים יותר בתוצאות החיפוש, הם יעצבו את מה שידוע לאנשים אחרים עליכם. אנשי אקדמיה יכולים לקשר בפרופיל שלהם לדף האישי באוניברסיטה, למשאבים שפתחו לפא"ר, לתמונות מכנסים, מצגות והרצאות מוקלטות... כל מה שיעשיר את הפרופיל המקצועי שלהם.

תמי נויטל

מפגש הדרכה למרכזים

2009-02-12T14:44:00.007+02:00

ביום ב', 9/2, התקיים בשה"ם מפגש הדרכה למרכזים בעלי ניסיון בהפעלת אתר קורס באו"פ.
מטרת ההדרכה היתה להפגיש חברי סגל הוראה בעלי ניסיון בהפעלת אתרי קורסים כדי להכיר אפשרויות ניהול מתקדמות, לדון בסוגיות משותפות למפעילי אתר קורס במערכת "אופוס" ולהתוודע לחומרים והפעלות נוספות שניתן לשלב באתר.

הנושאים העיקריים במפגש ההדרכה כללו:

תהליכי תחזוקה וניהול שוטף של אתר הקורס - הכנה לסמסטר חדש, ניהול שוטף של הפעילות באתר לאורך הסמסטר, ארגון תכנים ונושאים ותיעוד מידע מסייע למנהל אתר הקורס.
העשרת הנכחות הוירטואלית של מרכז ההוראה באתר וקישור בין הפעילות באתר לפעילות במפגשים פנים-אל-פנים.
הפעלת סטודנטים באמצעות אתר הקורס - פעילויות לימודיות, פעילות חברתית ופעילות העשרה. ד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז הקורס "שיטות מחקר בחינוך" , הציג את הפעילות המגוונת של הפורומים באתר הקורס ואת תרומתם לתהליכים לימודיים וחברתיים כאחד.
שימושי וידיאו בהוראה - צוות הוידיאו של מרכז שה"ם אירח את המרכזים באולפנים והציג את מגוון הדרכים בהם ניתן לשלב וידיאו בתהליכי הוראה ולמידה באו"פ. ההצגה כללה אפשרות להתנסות מעשית בעבודה מהאולפן.

חשיבותו של המפגש הזה היתה גם באפשרות שניתנה למרכזים ממחלקות שונות ובעלי ותק שונה באו"פ לשתף ידע, לגלות קשיים משותפים ולקיים שיח פתוח על היבטים שונים של שילוב התקשוב בתהליכי ההוראה.

מפגש זה הוא אחד מסדרת מפגשי הדרכה שמתקיימים בשה"ם לאורך שנת הלימודים האקדמית. מפגשים נוספים שיתקיימו בחודשים הבאים יהיו ניהול אתרי קורסים למתחילים (בשיתוף משו"ב), הדרכות לשימוש בויקי, פתיחת חומרי למידה לעולם (פרויקט פא"ר) ושימושי וידיאו בהוראה.

הרצאות בוידיאו לסטודנטים בדרום

2009-01-08T14:00:00.005+02:00

עקב הלחימה בוטלו מפגשי הלימוד במרכזי האוניברסיטה הפתוחה באזור הדרום. כדי לסייע לסטודנטים תוגבר מאוד מערך שיעורי אופק בקורסים: מרכזי הוראה ומנחים המלמדים בדרום מעבירים שיעורים חיים בוידיאו מן הקמפוס ברעננה ומכיתות הוידאו קונפרנס ברמת אביב ובאר שבע, והסטודנטים יכולים לצפות בהם או בגרסא המוקלטת במועד נוח להם. מתחילת השבוע הועברו כ- 20 מפגשים כאלה בתחומי דעת שונים.

בנוסף לכך, בקורסים מסוימים נפתחו מפגשי ההנחיה המקוונים החיים והמוקלטים לכל הרשומים לקורס, ולא רק למי שבחר להירשם למפגשי אופק.

האו"פ פתחה את האולפנים גם למכללת ספיר, הסגורה לגמרי בימים אלו. קבוצת מרצים ממכללת ספיר עברה הדרכה והתנסות ראשונית בתחילת השבוע, וחבריה הקליטו כבר כעשר הרצאות מצולמות. הרצאות אלו יועלו לאתרי הקורסים של אותם מרצים.

האוניברסיטה הפתוחה התקבלה כחברה בקונסורציום OCW

2008-12-10T10:27:00.007+02:00

בעקבות פרויקט פא"ר ולאחר תהליך ממושך של אישור המועמדות, התקבלה האוניברסיטה הפתוחה כחברה ברשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם אשר פתחו חומרי לימוד אקדמיים לצפייה חופשית באינטרנט ולשימוש הציבור הרחב ללא תשלום. האוניברסיטה הפתוחה היא החלוצה והיחידה מישראל, ומובילה את נושא הפתיחה החופשית של ספרי-לימוד אלקטרוניים וקוליים ושל חומרי-הלמידה הנלווים אליהם בארץ.

הקונסורציום הוא גוף בינלאומי המנוהל על ידי אוניברסיטת MIT בבוסטון, שהינה חלוצת תנועת ה-OCW (ראשי תיבות של Open Course-Ware, כלומר פתיחת חומרי [לימוד ששיכים ל-] קורסים). בקונסורציום חברים כיום יותר מ-200 מוסדות מעשרות מדינות, החל באפגניסטן וכלה ב-וויטנאם. לאלה נוספים גם פרויקטים של פתיחת חומרי לימוד כגון Connexions של אוניברסיטת רייס בטקסס, ה- Commonwealth of Learning של חבר העמים הבריטי ועוד. החברות בקונסורציום מחייבת פתיחה של חומרי לימוד לפחות בעשרה קורסים, חינם ותוך מתן אפשרות למשתמשים חיצוניים לעשות בחומר ככל שירצו אך ורק למטרות הוראה ומחקר (תחת רשיון קריאטיב קומונס) במסגרת לא-מסחרית וללא כוונת רווח. גופים בינלאומיים כאו"נסקו וה-OECD מגדירים את תנועת ה-OCW העולמית כבעלת פוטנציאל עצום לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לציבורים נרחבים, בפרט במדינות המתפתחות.

בפרויקט פא"ר פתחה האו"פ עד כה חומרי לימוד בלמעלה מ-100 קורסים, ובהם כ-45 ספרי-לימוד בפורמט e-book וספרים קוליים בפורמט MP3.

אתר חדש לשה"ם - מה חדש?

2008-11-20T14:20:00.003+02:00

אנו מעלים היום בשעה טובה את האתר החדש של מרכז שה"ם.

מה חדש?

עיצוב
בולט לעין העיצוב הגראפי העדכני והארגון המחודש של התכנים בדף החדש. כמו כן, סרטון הפלאש על פעילויות המרכז (בהמשך עתידים לעלות סרטונים נוספים ). התכנים הקודמים נמצאים, אך עברו עדכון וחלקם שינה את מקומו: לסטודנטים ולצוות ההוראה הוקצה אזור משלהם, ובו קישורים לכלים ולמשאבי תמיכה ועזרה. תאור הפעילויות העיקריות של מרכז שה"ם נמצא באזור מרכזי בדף והנכם מוזמנים לעיין ולהתעדכן בעשייה המגוונת המתקיימת
באו"פ בתחום שילוב הטכנולוגיות בתהליכי הוראה ולמידה מרחוק.

חיפושים
באתר מנגנון חיפוש פנימי (פינה שמאלית עליונה) וכן מנגנון חיפוש משופר לשמות/מספרי קורסים. שימו לב להשלמת שם הקורס או מספרו בהקלדת תווים ספורים בלבד בחלונית חיפוש הקורסים.

רשימת קורסים ומחלקות
הרשימה המלאה של אתרי מחלקות וקורסים לכל סמסטר נפתחת בדף נפרד ומעוצב כדי להקל על המשתמשים. בראש הדף נמצאת חלונית חיפוש ואפשרות לבחור סמסטרים קודמים.

חדשות ועדכונים
רשימה ממוזגת של עדכונים מנהליים ממרכז שה"ם, מאתר פא"ר (חומרי הלימוד הפתוחים לציבור) ובלוג שה"ם. לנוחותכם, ניתן לקבל עתה עדכונים גם ב- RSS (איך? ראו הסבר קצר).

תודות לכל העושים במלאכה: רועי, אורית ואורי על הביצוע הטכני, בנות הצוות הפדגוגי שייעצו, עדנה ואיתי על המשיכה בחוטים, גבי ומארק על ה-QA וכל אנשי שה"ם על הרוח הגבית.

נשמח לשמוע את דעתכם על האתר החדש, הצעות להמשך, בקשות ורעיונות.

תמי נויטל

פתיחת תכני קורסים - איך זה מתנהל?

2008-05-26T13:33:00.014+03:00

השבוע שעבר עמד בסימן חגיגות ההשקה של פורטל פא"ר, אתר ה- Open CourseWare של האוניברסיטה הפתוחה. מעבר לספרי קורסים ייפתחו באתר גם משאבי למידה שונים שפותחו באו"פ: הרצאות מוקלטות, מילוני מושגים, לומדות, , בחינות ותרגילים, משאבים ויזואליים ועוד. בשלב הנכחי היקף הפריטים האלה באתר מצומצם למדי, אולם מטרת הפרויקט היא לעודד את מרכזי ההוראה לצרף לפא"ר את מיטב משאבי הלמידה שפיתחו עבור הקורסים שלהם (מה יוצא להם מזה?) . לילך צ'רנוביץ, מנהלת הפרויקט, מתארת את התהליך המובנה שפותח במטרה להקל על מרכזי ההוראה להשתלב בפא"ר תוך הבטחת איכותם האקדמית של החומרים שייפתחו לציבור באתר:

מרכז הוראה המבקש לצרף פריט מקורס לפא"ר יכול לעשות זאת מתוך אתר הקורס עצמו. מערכת אתרי הקורסים של האו"פ כוללת היום אפשרות לסמן דפים/תכנים ספציפיים אותם מייעד מרכז ההוראה לפתיחה לקהל הרחב.
בכל מחלקה נבחר אחראי תוכן שתפקידו לקיים בקרה אקדמית על החומרים האלה ולאשר את פרסומם. כל מחלקה קבעה באופן עצמאי את הסטנדרטים האקדמיים לתכנים המפורסמים בפא"ר ע"י אנשיה.

חומרים שאושרו לפרסום עוברים שלבי עיבוד והכנה הכוללים (במקרה הצורך) עריכה לשונית, שיפור גרפיקה ועיצוב וכן הסדרת זכויות יוצרים במידה ובפריט קיימים תכנים שנלקחו ממקורות חיצוניים.

בסוף התהליך, לאחר בדיקה ואישור סופי של מרכז ההוראה ואחראי התוכן המחלקתי מצורף הפריט הנבחר לאתר פא"ר ונפתח לציבור הרחב.

מובן שהתהליך כרוך בהשקעת עבודה מצד מרכזי ההוראה, הן בהכנה הראשונית של הפריט לפרסום והן בהמשך התחזוקה והעדכון של הפריטים הללו. הדבר נלקח בחשבון ע"י מנהלי הפרויקט ומרכזים מקבלים תגמול כספי על השקעתם. חשוב לציין כי כך ניתנת למרכז הזדמנות לפתח חומרי הוראה משופרים לקורס שלו תוך קבלת תמיכה מקצועית מורחבת, תגמול כספי מסוים ואפשרות פרסום של התוצר המוגמר לקהל נרחב של אנשי מקצוע ומתעניינים בנושא.

מה מניע מרכז הוראה לפתוח או להימנע מפתיחת חומרים לפא"ר? נשמח לשמוע את תגובותיכם בנושא ולפתח דיון שיהיה רב ערך לכולנו.

לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!

2008-04-29T13:51:00.015+03:00

תופעת ה- Open CourseWare מתפשטת במוסדות האקדמיים ברחבי העולם ומתחילה את דרכה גם בארץ, עם פתיחת פורטל פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה בחודש הבא. אוניברסיטאות רבות פותחות חלקים מן הקורסים שלהן לעיון חופשי של הציבור הרחב: סילבי ורשימות קריאה, סיכומי הרצאות, מערכי שיעור, משאבים אינטראקטיביים, תרגילים ומבחנים ואף הקלטות אודיו ווידיאו של הרצאות וקורסים שלמים.

ה- Open CourseWare משרת אינטרסים שונים של האוניברסיטאות עצמן (בעיקר בתחום הפרסום ויחסי הציבור של המוסד, אך גם בכל הנוגע להשבחת חומרי הלמידה) ומובן שהוא תורם רבות לציבור המשתמשים בתוצרים הללו. אולם מה באשר למרצים, יוצרי התכנים, שמתבקשים לאפשר את הפצת חומרי הלמידה שלהם בהיקף שלא נודע כמוהו בעבר? מה יוצא להם מזה? מרכזת הוראה באו"פ שנשאלה אם תסכים לפתוח חומרים מאתר הקורס שלה הזדעזעה מעצם הרעיון: "לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!"

גולשי אינטרנט רבים חיים היום בעולם של שיתוף בתכנים: אתרים רבים פתוחים לקבל את הטקסטים, הצילומים המשפחתיים והאמנותיים, את המצגות, סרטוני הוידיאו והיצירות המוסיקליות שמחברים חובבים ומקצוענים בכל רחבי העולם. רבים מהסרטונים ב- YouTube, הצילומים ב- Flickr או המצגות ב- Slideshare (אם להפנות לידועים ביותר) זוכים לחשיפה גלובאלית ומאפשרים למתעניינים בהם לתקשר אלו עם אלו וליוצרים לקבל משוב אותנטי ליצירתם.

האם חומרי הלמידה בפורטל פא"ר יוצגו בפינת "הצינור" בחדשות סוף השבוע בערוץ טלויזיה מסחרי? סביר להניח שלא. אולם החומרים האלה בהחלט יוכלו לקשר בין מרכז ההוראה למתעניינים בתחומי ההתמחות שלו, לאנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות, לעמיתים אחרים באו"פ שמעולם לא נכנסו להתרשם מן המתרחש באתרי קורסים אחרים משלהם. משאב למידה משובח הוא כרטיס ביקור אקטיבי של היוצר הפונה לקהל החשוב ביותר: עמיתים למקצוע - בכירים וזוטרים - וציבור המתעניינים בנושא. מי מאתנו (וחשוב יותר, מי מבכירי המוסד והדיסציפלינה שלו) היה שומע על Michael Wesch , מרצה אלמוני לאנתרופולוגיה מקנזס, אלמלא העלה ליוטיוב את הסרטון שהכין לתלמידיו כדי להסביר את תופעת web 2.0 בחמש דקות? (לחצו על more info בריבוע האפור למעלה מימין כדי לקרוא מעט על השפעת פרסומו של הסרטון באתר) ומי לא היה נהנה מחברות בקהילת בעלי עניין בתחומו המקצועי לצרכי שיתוף חומרים והחלפת דעות?

פתיחת אתרי קורסים או פריטים מסוימים מתוכם לציבור הרחב משרתת לא רק את המוסד, אלא גם את מרכז ההוראה. היא מעודדת שיפור ושכלול של חומרי הוראה, מאפשרת לו לקבל משוב והערכה מקצועית ממביני דבר לעבודתו, מאפשרת להציג את תכני הקורס בפני סטודנטים פוטנציאליים בקנה מידה רחב, לבסס את שמו כמומחה בתחומו ומקלה על יצירת קשר עם עמיתים למקצוע לצרכי שיתופי פעולה במחקר או עזרה הדדית.

ומה באשר לחששות מניצול לרעה של הפתיחות הזו? דעתנו היא שניתן למזער את הסיכונים וכי התועלת האפשרית עולה בהרבה על הפגיעה ממנה חוששים. מה דעתכם?

כנס מידע2008

2008-04-03T14:05:00.005+03:00

כנס מידע2008 נערך בתל-אביב בין 30.3 - 2.4 וכמדי שנה נפגשו בו אנשי קהילת המידע בישראל וכן נציגים של מו"לים וחברות טכנולוגיות מהארץ ומחו"ל.

ד"ר יואב יאיר, ראש שה"ם, הציג בכנס את פרויקט פא"ר, העומד להפתח לציבור בחודש מאי הקרוב. במסגרת פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) ייפתחו לעיון הציבור ספרי קורס של כ-50 קורסים של האוניברסיטה הפתוחה (10 בשלב הראשון) במתכונת של ספרים מקוונים וכן בגירסה קולית. בנוסף לספרי הקורס ייפתחו גם חומרי למידה שונים שפותחו ע"י מרכזי הוראה באוניברסיטה כמו הרצאות מוקלטות, תרגילים, מטלות לימודיות שונות וכד'. בהרצאתו " גישה חופשית לספרים ולמקורות אלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה בישראל: פרויקט פא"ר" תיאר יואב יאיר את הפרויקט, את מניעי האוניברסיטה להשתלב במגמה הגוברת בעולם האקדמי לפתוח חומרי למידה לעיון הציבור הרחב, את האפשרויות המגוונות של מנשק הספר האלקטרוני בו יוצגו הספרים ועוד. (1.7 מ"ב)

תמי נויטל הציגה את "מחברות פתוחות - עולמות התוכן של האוניברסיטאות" - סקירה על פרויקטים של Open CourseWare בעולם, ופא"ר בתוכם, סוגי החומרים שמוצעים היום לעיון ואף לשימוש חוזר וכיצד ניתן למצוא חומרים אלה. (3.6 מ"ב)
בהרצאה נוספת "ספריה 2.0 - מצרכי החוקר לבניית שירותים ייעודיים ", הציגה תמי נויטל תוצאות מחקר על צרכי מידע של אנשי סגל אקדמי וכיצד יכולות הספריות האקדמיות לסייע בקידום ההפצה והשיתוף של מידע וידע בין אנשי הסגל. (190 ק"ב)

ויקי בקורסי סמסטר 2008 ב'

2008-03-20T16:15:00.004+02:00

בסמסטר ב' שנפתח ב-2 במרץ, 2008, משלבים 13 קורסים את פלטפורמת הוויקי בפעילות הלימודית.

הויקי מאפשר למרכז ההוראה ליצור מטלות שיתופיות (ממ"ש) שונות, במסגרתן יכולים הסטודנטים לשתף מידע, לערוך תוצר משותף או לקיים ביקורת עמיתים זה על עבודתו של זה.

בסמסטר הנכחי נפתחו ויקים המשמשים, בין השאר, לעריכת סיכום שבועי משותף של הפעילות בקורס, תרגול אוצר מילים באנגלית, תיקון משפטים שגויים לתרגול נוסף של חומר הלימוד, איסוף מידע משותף לצרכי מטלה, בניית מאגר מונחים קורסי, ריכוז ניתוחי אירוע, תרגול עבודת צוות וירטואלית וכתיבת פרויקט משותף והנחיית כתיבה של עבודות סמינריוניות. (הגישה לויקי מוגבלת לבעלי הרשאה מהאו"פ בלבד, בשל הצורך לשמור על פרטיות המידע האישי של הסטודנטים).

פלטפורמת הויקיאופ מאפשרת למרכז ההוראה לנהל מטלה שיתופית ולהעריך את תוצריה באופן שישקף את תרומתו האישית של כל סטודנט וכן את רמת התוצר הסופי המשותף. בנוסף לכך, ניתן גם לעקוב אחר שלבי התפתחותו של אותו תוצר והשיח המתקיים בין העורכים השונים בתהליך העבודה.

"התמונה הגדולה " היא דוגמא לפרויקט שיתופי לא וירטואלי: ב-11 בנובמבר, 2007, השתתפו 88 ציירים בסנטיאגו,צ'ילה, ביצירת גירסא משותפת ליצירה מוכרת. כל צייר קיבל מקטע מרובע מהיצירה כללית והתוצר הסופי משקף את צירוף המקטעים.

גירסא חדשה ל"אופוס": הזדמנות לניקיון פסח באתרי הקורסים

2008-03-09T16:37:00.001+02:00

באמצע פברואר הושקה גירסא חדשה של מערכת "אופוס" - מערכת ניהול אתרי הקורסים של האוניברסיטה הפתוחה.

אחד הפיתוחים החשובים בגירסא החדשה הוא עץ הנושאים המאוחד של אתר הקורס. בעוד שבעבר היו תכני הקורס מאורגנים לפי סוג הכלי שבו נוצרו, ולכל כלי היה סרגל ניווט נפרד, הרי שעתה יהיה עץ הנושאים של כל הכלים מאוחד וניתן יהיה לארגן את חמרי האתר בהתאם ללוגיקה המתאימה לצרכים הפדגוגיים של הקורס ולא לאילוצי כלים (הסבר ויזואלי ומפורט יותר ניתן למצוא

כאן ). השינוי שהוכנס בגירסא החדשה השפיע על סרגל הניווט הפנימי בכל אתרי הקורסים הקיימים (של סמסטר 2008ב' וסמסטרים קודמים) ומשום כך היה על מרכזי ההוראה לבדקם ולערוך מחדש את הנושאים בסרגלי הניווט כדי להתאימם לאפשרויות החדשות הקיימות עתה.

תהליך זה לא היה טכני בלבד, אלא סיפק הזדמנות לחשיבה מחודשת על תכני הקורס, צורת ארגונם ואופן הצגתם באתר. כדי להדריך את המרכזים וללוותם בתהליך זה נערכה סידרה אינטנסיבית של הדרכות מחלקתיות יומיומיות במשך כשבועיים. כל מרכזי ההוראה ומפעילי האתרים הוזמנו להשתתף בהדרכות, שבמהלכן הוצגו בפניהם השינויים שחלו באתר בעקבות השדרוג וניתנה להם הזדמנות להתאים את אתרי הקורסים שלהם לשינוי בסיוע צמוד של אנשי שה"ם, מוקד משו"ב והרכזים הטכנולוגיים המחלקתיים.

כפי שכבר נאמר, ההתאמה לא היתה עניין טכני בלבד. עם איחוד עץ הנושאים נחשפו "ענפים" שקודם לכן נסתרו מעין, שלא היו מקושרים מאתר הבית, מהפורום או מכל מקום אחר. כמו כן, בקורסים ותיקים שאתרם מתנהל מזה כמה שנים - חלקם אף ע"י מרכזי הוראה שונים - נאגרה עם חלוף הזמן אסופה של פריטים (קבצים, דפי רשת, שאלונים ועוד) שלא תמיד נעשה בהם שימוש, שלא עודכנו בקביעות, בעלי הרשאות מסוגים שונים ואף פריטים שהועלו שוב ושוב בענפים שונים לפי צרכים מזדמנים של מרכז ההוראה. החשיפה הכוללת של תכני הקורס בסרגל אחד איפשרה למרכזים לבקר בתכנים הללו, לבדוק את נחיצותם, לאתר חוסרים (כמו דפים ריקים או משאבים שלא עודכנו זמן רב) ואף לשנות כליל את צורת ארגון עץ הנושאים כך שישקף את רצף הלמידה או החלוקה הנושאית של הקורס ויקל על הניווט באתר - לתועלת הסטודנטים ומרכזי ההוראה כאחד. במהלך הארגון מחדש נדרשו המרכזים לתרגל שוב את מגוון היכולות הבסיסיות של המערכת, וחלקם מצא בכך תועלת רבה: אחרי הכל, גם מרכזים שעושים שימוש מתמיד במערכת עשויים לעתים עם חלוף הזמן להסתפק בכלים מוכרים מעטים ולשכוח את מכלול הכלים והאפשרויות המגוונות שהמערכת מעמידה לרשותם. במהלך ההדרכות יכלו המרכזים גם לבחון רעיונות שונים לשילוב משאבים נוספים באתרי הקורס ולהיעזר לשם כך במלווים הדידקטיים משה"ם שנכחו במקום. אמנם לכל מרכז הוראה יש מלווה דידקטי/ת במרכז, אולם בפועל יש רבים הטרודים בשגרת ההוראה ואינם מתפנים לבחינה תקופתית מחודשת של אתר הקורס שלהם. מפגשי ההדרכה הרבים בהם השתתפו עשרות מרצים בקבוצות קטנות סיפקו הזדמנות לעשות זאת. כל מרכז הוראה שלא הגיע להדרכה, או חש צורך לקבל הדרכה נוספת, מוזמן ליצור קשר עם המלווה הדידקטי/ת שלו או עם

הצוות הפדגוגי במרכז שה"ם.

למפתחים יש עניין רב לשמוע את תגובות המשתמשים. מעבר למשוב על עבודתם (ומי לא זקוק לכך? ), חשוב לאתר קשיים וצרכים של משתמשי המערכת ואלו משפיעים על המשך מאמצי הפיתוח. במהלך ההדרכות הועלו השגות של מרכזים לגבי אלמנטים מסוימים בתצוגת סרגל הניווט וזו אכן שונתה בהתאם. בנוסף לכך נפתחו

פורומים לתגובות משתמשים (פתוחים לאנשי או"פ בלבד) וכל המעוניינים מוזמנים להיכנס אליהם. אנו מקווים שייפתח כאן ערוץ שיח פורה בין משתמשי המערכות השונות לאנשי שה"ם המופקדים עליהן.

גם כאן נשמח לשמוע מה דעתכם: האם צורת ארגון הנושאים באתר משפיעה על השימוש בו? האם ערכתם שינויים בחומרי הקורס בעקבות איחוד העץ, ומהם? ומי שאיננו מן האו"פ, האם חוויתם שינויים במערכות אחרות לניהול תכנים? כיצד נוהל תהליך ההטמעה שלהם? שתפו אותנו!

תמי נויטל, מרכז שה"ם

למה בלוג?

2008-03-02T17:31:00.000+02:00

מרכז שה"ם באוניברסיטה הפתוחה פועל במגוון תחומים לשילוב טכנולוגיות בתהליכי ההוראה והלמידה באוניברסיטה.

מטרת הבלוג הזה היא להציג את הפעילות המתקיימת במרכז ואת העובדים בו בפני סגל ההוראה באו"פ וכל המתעניינים בתחום התקשוב בהוראה. כמו כן, נשמח לשתף את הקוראים בשאלות ותובנות הנובעות מן העשייה השוטפת שלנו, ולשמש מוקד לעדכוני מידע ושיח פתוח בתחום זה.