יום ראשון, 20 ביוני 2010

אקדמיית ויקיפדיה 2010




כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.

המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה (הפעלת מנגנון Pending Changes להצגת שינויים הממתינים לבדיקת עורכים בערכים מוגנים)  וכן לשני דוברים מרכזיים:
  • סמואל קליין, חבר הועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, מנהל קשרי חוץ בפרוייקט "מחשב לכל ילד" (One Laptop per Child) בארצות הברית, הציג פעילות ויקיפדית של נוער בארצות מתפתחות שונות וכן פיתוחים המאפשרים שימוש בחומרי ויקיפדיה במחשבים הפשוטים שניתנים להם במסגרת הפרויקט.
  • ויקטור מאייר-שונברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מחבר הספר "Delete", דן בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי, וקרא לחברה המשתתפת באינטרנט לשוב וללמוד לשכוח, או לפחות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנהל ובמקרה הצורך אף ליצור תפוגה מבוקרת של מידע שנשמר ברשת.
המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר:
  • ד"ר גילה קורץ ופרופ' יהודית בר-אילן הציגו מחקר [קישור למצגת מכנס מיט"ל 2009] שבחן את עמדות הסטודנטים כלפי פוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת. סביבת הויקי בקורסים שנבדקו הוגדרה ע"י הסטודנטים כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים;
  • ד"ר נועה אהרוני מאונ' בר-אילן הציגה מחקר שבדק את תרומת הויקי ללמידה בקורס אקדמי [קישור למאמר ולמצגת מכנס מיט"ל 2008]  ע"י ניתוח תוכן מדוקדק של תרומות הסטודנטים והאינטראקציה ביניהם; 
  •  ד"ר אורי אמיתי, מרצה להסטוריה מאונ' חיפה הציג את הויקי בו הוא משתמש לצרכי הוראה ומחקר ותהליך מתמשך של בדיקת הכלי ויכולותיו בהקשרים אקדמיים. הרצאתו היתה מעניינת במיוחד משום שהויקי הוא הפלטפורמה המקוונת היחידה בקורסים שלו ומתנהלת בו פעילות ענפה ומגוונת, ללא "תחרות" מאתר קורס ... בנוסף, ד"ר אמיתי מנסה להשתמש בוויקי כארכיון וכלי לארגון חומר מדעי בעבודת המחקר שלו והיות הויקי פתוח לעולם מאפשר למבקרים לעקוב אחר התהליך;
  • לימור שגב ופרופ' שיזף רפאלי מאונ' חיפה הציגו את אתר ויקי משחק – אתר העוסק בשילוב "משחקים רציניים" (משחקי מחשב המשמשים להכשרה, למידה והוראה) בהשכלה הגבוהה. באתר מוקם מאגר מידע על משחקים רציניים, ומרוכזות הפניות לחדשות, מחקרים, מקורות מידע, כנסים ועוד ועוד. האתר מצוי עדיין בבנייה ופתוח לקריאה בלבד, אולם אין ספק שכדאי להמתין לפתיחתו למשתמשים.
    חסר היה לי אלמנט דינמי באתר: דף המרכז עדכונים חיים (דוגמת Netvibes) מאתרים ומקורות חדשותיים בנושא מתפתח זה.
המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ:
  • ד"ר דני בן-צבי מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה תיאר את התרומה האפשרית של הוויקי - המבוסס על עקרונות של שיתופיות, דיאלוג ומאפשר שיוויון בין תורמי התכנים - לביסוס גישות של למידה שיתופית, דיאלוגית וסוציו-קונסטרוקטיביסטית בבתי הספר. ראוי לציון השימוש שהודגם בדף המשתמש כיומן למידה אישי (כדף פתוח לכתיבה חופשית או כטבלת עזר עם רובריקות מוגדרות מראש).
  • שירי הגני מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה תיארה עיצוב סביבה לימודית שיתופית מבוססת ויקי, המשלבת למידה פנים אל פנים עם למידה מקוונת (Blended Learning) וניהול קורס בסביבה זו הלכה למעשה. ניהול יומנים אישיים פתוחים לקריאה בוויקי (משימת חובה בקורס) ותגובות עמיתים ביומנים ובמפגשים פא"פ חיברו את שתי הסביבות האלה ותרמו לאיכות הרפלקציה והקשר הבין-אישי בין משתתפי הקורס;
  • ראניה חליל מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה הציגה שימוש בוויקי להכשרת "נאמני מחשב"  וריכוז פעילותם במשך שנת הלימודים בבי"ס יסודי במגזר הערבי. הגישה להכשרת התלמידים לתפקידם היא של קהילה לומדת שיתופית, המבצעת משימות אישיות וקבוצתיות שונות בהנחיה צמודה של מורה. סקירה מפורטת יותר ניתן למצוא בכתבה זו.
  • ד"ר חגית טל מהאוניברסיטה הפתוחה הציגה את מכלול השיקולים הפדגוגיים הנדרשים להילקח בחשבון בעת עיצוב מדדי הערכה ללמידה שיתופית והתייחסה לצורך להנגיש מידע ממערכת הוויקי לצוות ההוראה בדרך ידידותית וקלה לשימוש כדי לענות על אתגרי ההערכה בסביבה זו;
  • ד"ר יעל פויס ממכללת אורנים הציגה עמדות לומדים כלפי השיתופיות והשקיפות של סביבת וויקי בשתי קבוצות מורים, ותיקים וטירונים;
  • שאולה הייטנר מאיגוד האינטרנט הישראלי הציגה את פרויקט פיקיוויקי, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, ויקימדיה ישראל ומט"ח והינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. ייחודו של פיקיוויקי הוא מנשק המשתמש הידידותי המקל על המשתמשים המעוניינים לתרום תמונות ומגשר בינם לבין מאגר ויקישיתוף העולמי, שגם אליו מגיעות התמונות בסופו של דבר.
המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.
לסיום התקיים מפגש בין משתתפי הכנס לדוד שי, בירוקרט בויקיפדיה העברית, שתיאר את תהליכי העבודה של הויקיפדים, הנחה כיצד לערוך ולתקן ערכים בתחומי הדעת האקדמיים וענה לשאלות מהקהל.

בכנס ניתן היה לראות את השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר מחד, ומאידך את הצורך הממשי שיש בהמשך פיתוח של הפלטפורמה הזו (או כלי ויקי אחרים) כדי להקל על המשתמשים ולהפוך את השימוש בה לגמיש וקל יותר: למעט פרויקט פיקיוויקי, והתיחסותה של ד"ר חגית טל לשיפורים נחוצים בדו"חות המערכת של הוויקי , נראה שחוקרי הטכנולוגיות בחינוך מקבלים את הכלי כמו שהוא. בעוד שויקיפדיה מכניסה עדכונים התואמים את צרכיה המיוחדים (ראו האמור לגבי Pending changes בראשית הרשימה),  ורבים מציינים את הצורך בהדרכה ותמיכה למשתמשים בוויקי, לא הוצגו שיפורים או שינויים שהוכנסו במנשק הוויקי בניסיון לסייע למשתמשים ולקדם את הטמעתו במערכת ההשכלה הגבוהה.

תמי נויטל


2 comments:

דנית אמר/ה...

הפוסט עזר לי בהכנת עבודה
תודה דנית
אורנים

מרכז שה"ם - האוניברסיטה הפתוחה אמר/ה...

תודה, דנית. אנו שמחים שאפילו לאחר זמן הפוסט הזה מסייע.
לתשומת לבך - אקדמיית ויקיפדיה 2011 יתקיים בקרוב ,ב-4 באוגוסט, בחיפה.
פרטים מלאים באתר הכנס - http://www.wikimedia.org.il/Conf11