יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

יריד הספרים הבי"ל בפרנקפורט - חדשנות בעולם המו"לות

יריד הספרים הבינלאומי נערך בפרנקפורט בין 14-18 באוקטובר האחרון. זהו אירוע חשוב ביותר בעולם המו"לות, עצום בגדלו ומגוון וצבעוני בתכניו.
פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.













pBooks או eBooks?
האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.
הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.

התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.

יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!


יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

כלי להערכת ההוראה באמצעות וידיאו

השימוש בוידיאו בתהליכי הוראה הולך ומתרחב במוסדות אקדמיים רבים. באוניברסיטה הפתוחה נלמדים כ-70 קורסים באמצעות וידיאו כתחליף להוראה פנים-אל-פנים, וקורסים אחרים משלבים רכיבי וידיאו לצד אמצעים אחרים. המגוון רחב של שימושי וידיאו באו"פ מחדד את הצורך להשיב על השאלה מהי הוראה טובה בוידיאו? מהם אותם רכיבי הוראה ולמידה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחווית למידה משמעותית יותר? כיצד ניתן להעריך שיעור וידיאו טוב?
בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר, 2009, הציגו יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מצוות הוידיאו במרכז שה"ם מודל להערכת הלמידה באמצעות וידיאו. במודל זה נעשה שימוש בתהליכי הדרכה למרצים המלמדים באמצעות וידיאו, הוא מהווה כלי להערכה אישית של המרצה את איכות ההוראה שלו (תוך צפייה בהקלטות) וכן בסיס לקבלת משוב מן הסטודנטים אודות איכות ההוראה בקורס הנלמד באמצעות וידיאו.

יום שני, 26 באוקטובר 2009

עידוד אינטראקציה בין לומדים בבלוגים בקורס אקדמי

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג.

מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?
אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר:


יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל

בכנס הקרוב של מיט"ל שייערך בשנקר - ביה"ס גבוה להנדסה ולעיצוב, ביום רביעי, 14.10.09, יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות*:

1. "כלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו" - יעל שטימברג, בועז מרמלשטיין (מושב א1)

2. "פא"ר (פתיחת אוצרות רוח): אתגרים בפיתוח המיזם " - לילך צ'רנוביץ (מושב א2)

3. "פא"ר ה OCW הראשון בעברית – ממצאים ראשונים על האתר, המבקרים והעדפותיהם " - יכין אפשטיין (מושב א2)

4. "אינטר-בלוגי": עידוד אינטראקציה בין הלומדים בבלוגים המלווים קורס אקדמי" - אינה בלאו, נילי מור (מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באו"פ) ותמי נויטל (מושב ב1)

*(קישורים למצגות ולמאמרים המלאים יועלו בהמשך)

יום רביעי, 23 בספטמבר 2009

ניווט בסביבות וירטואליות תלת-מימדיות

מרכז המחקר ע"ש צ'ייס, בשיתוף עם מרכז שה"ם, מפתחים סביבה וירטואלית תלת-מימדית בה ייבדקו יכולות הניווט והחשיבה של סטודנטים. בשנים האחרונות סביבות תלת מימד הופכות לנפוצות וזמינות יותר במגוון רחב של היבטי חיינו, וישנה חשיבות רבה להבנת התהליכים הקוגניטיביים המעורבים בעבודה עם סביבות אלה. מחקר זה עוסק בקשר שבין טכנולוגית מציאות מדומה וקוגניציה אנושית, ומטרתו לבדוק את השפעתו של ניווט כפוף לכללים, בסביבות תלת מימדיות, על יכולות אינדוקטיביות צורניות בייצוג מפות קוגניטיביות שונות.
את המחקר מובילים פרופ' יורם עשת וד"ר סיגל עדן, ואת הסביבה הוירטואלית מפתח רועי שרוני ממרכז שה"ם. המחקר נמצא כרגע בעיצומו.



פרטים נוספים ניתן למצוא בתיאור המחקר במפגש "מחקרים בפעולה" של מרכז צ'ייס ושה"ם (
תקציר, מצגת ppt).



יום רביעי, 22 ביולי 2009

מפגשים אינטראקטיביים מרחוק

שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים הלומדים באופן עצמאי להיעזר במפגשי הנחיה המתקיימים פנים אל פנים במרכזי הלימוד השונים. מפגשי ההנחיה יכולים גם להתקיים במתכונת של מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות וביניהן WebEx ו- GoToMeeting. מערכות אלו מאפשרות להשתתף בשיעורים חיים מהבית, בשילוב של מצגות, קול ווידאו וכן לקיים מפגשים לצורך תמיכה ותרגול, מפגשים פרטניים ומפגשים לסטודנטים הלומדים בארץ ובחו"ל. הפעילויות מועברות בזמן אמת דרך רשת האינטרנט מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) לבתי הסטודנטים. אלו שומעים ורואים זה את זה, וצופים בחומרי למידה או מצגת הכוללת הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב אחרים ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חפשית באמצעות עט דיגיטאלי. יכולות אלו זמינות הן למורה והן לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט, וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים.

משוב חיובי התקבל משתי סטודנטיות הלומדות בקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי לתלמידי מדעי החברה (10142) דרך מערכת ה GoToMeeting. לדברי סטודנטית אחת: "השיעורים מסייעים מאד להבנת החומר". היא ציינה במיוחד את "ההדגשים וההסברים של המנחים".סטודנטית אחרת מהדרום, אשר היתה בשלבי הריון מתקדמים ולמדה מהבית דרך המערכת, דיווחה כי בזכות טכנולוגיה זו הצליחה ללמוד את הקורס ולנכוח בשיעורים הוירטואליים. לו היו מתקיימים מפגשים פרונטליים בקמפוס הלימוד בבאר שבע , לא היתה מגיעה אליהם עקב הריונה.

גם המנחים בקורס זה אשר לימדו דרך מערכת ה -GoToMeeting , וחששו בתחילה מהשימוש בטכנולוגיה, היו מאוד נלהבים: " הטכנולוגיה קלה לתפעול ומאוד שימושית דוקא בקורסים כמותיים שבהם הלוח הוא העיקר כי יש הרבה חישובים ואיורים. הצלחנו להגיע לרמת תפעול גבוהה של הכלי גם בפתרון בעיות טכניות וגם בשילוב עם כלי אינטרנט אחרים ואתר הקורס - אנחנו עושים אינטגרציה מלאה ושימוש בכל כלי ההוראה שיש" .

מיכל בצר

יום שני, 6 ביולי 2009

קול קורא לכנס צ'ייס החמישי למחקרי טכנולוגיות למידה

היום פורסם הקול הקורא להגשת מאמרים לכנס צ'ייס החמישי למחקרי טכנולוגיות למידה, שייערך ביום רביעי, כו' בשבט תש"ע, 10.2.2010 בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה.

כל המאמרים שיתקבלו להצגה בכנס יקובצו לספר הכנס (proceedings book) שיופק בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה.
תקצירי ההצעות שיתקבלו יפורסמו גם באתר הרשת האירופית ללמידה מרחוק,
EDEN (European Distance and E-Learning Network)

כותבי המאמרים הטובים ביותר שיוצגו בכנס, יוזמנו להרחיבם ולהגישם לפרסום בגיליון מיוחד של כתב העת
Interdisciplinary Journal of E-Learning and Learning Objects. המאמרים שיוגשו יעברו שיפוט, כמקובל בכתבי עת.

לוח זמנים:
  • מועד אחרון להגשת מאמרים 22.10.2009
  • משלוח הודעות על קבלת מאמר להצגה בכנס 26.11.2009
  • הגשת נוסח סופי של המאמרים לספר הכנס 10.12.2009
  • כנס צ'ייס למחקרי טכנולוגיות למידה 10.2.2010

יום שלישי, 30 ביוני 2009

גיליון חדש ל"צליל מקוון", עלון שה"ם

הגיליון העשירי של צליל מקוון, עלון שה"ם, התפרסם היום.

בעלון הפעם:

נבזיק ביחס למה שחדש בשה"ם; נסקור את דו"ח הוריזון שמציג שש טכנולוגיות חדישות אשר סביר להניח כי ייכנסו לשימוש רוֹוח במוסדות ההשכלה הגבוהה בטווח של חמש השנים הקרובות; נקרא בקצרה על טוויטר, שזכה באחרונה לתשומת לב רבה בתקשורת, ועל השימוש האפשרי בו לצורכי הוראה ולמידה; נעדכן מה התחדש במיזם פא"ר בחודשים האחרונים ונציג ממצאים ראשונים על השימוש בו בתום שנה להשקתו; נספר על התנסות בהוראה ולמידה בסביבה סינכרונית באמצעות תוכנת Webex; נתוודע לתחרות המתקשב המצטיין שהתקיימה לראשונה ב-2008 ונשמע על עבודתן של שתי מרכזות ההוראה שזכו בפרס הראשון בתחרות בקטגוריות שונות וכן נתאר את ההתארגנות שנועדה לסייע לסטודנטים להמשיך את לימודיהם בימי מבצע "עופרת יצוקה" באמצעות שידור שיעורים חיים בווידאו.

קריאה מהנה!

יום שני, 15 ביוני 2009

חומרים מהחיים בקורס מתוקשב: "להיות פליטים בישראל"

בערוץ היוטיוב של האו"פ הועלתה באחרונה סדרה של ראיונות מוקלטים עם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה השוהים בישראל, וישראלים המסייעים להם. הסדרה, בהנחיית ד"ר אלה קרן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, צולמה כחומר העשרה בקורס "זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים" , קורס שתכניו קשורים באופן הדוק ביותר למציאות של אותם פליטים מאפריקה.

הסרטונים מציגים פנים שונות של תופעת הפליטות: עבדאללה שנמלט מרצח העם בדארפור שבסודן, ממדו ג'יאלו שהיה קרבן לסחר בבני-אדם, אוסקר אוליבייה שנמלט מרדיפות משטר רודני, ברנרד אבט שעתיד לשוב לחוף השנהב אחרי מלחמת אזרחים. לצידם מדברים גם עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח וסיגל רוזן, ממוקד הסיוע לעובדים זרים.

מרכז שה"ם סיפק את הסיוע הטכני להפקת הסדרה, והסרטונים נפתחו לקהל הרחב במסגרת המגמה של פתיחת חומרי הוראה והעשרה המתבטאת באתר פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה.




יום ראשון, 31 במאי 2009

Google Wave - המסר הוא העיקר, לא אמצעי התקשורת

בערב חג השבועות חשפו אנשי הפיתוח של גוגל (וידיאו, 80 דק' ארוכות (-: ) פלטפורמת תקשורת חדשה שכינויה Google Wave . מאז, זהו אחד מנושאי השיח הבולטים ביותר במדיה החברתית (בלוגים, טוויטר, והתחלת מעקב ב-google trends ).

מבלי להיכנס לתיאורים פרטניים מאוד של יכולות המוצר, ניתן לומר שהשינוי הגדול והבולט ביותר שמבשרת הפלטפורמה החדשה הזו הוא הסרת המחסומים הקיימים היום בין סוגים שונים של אמצעי התקשרות מקוונים לחילופי מידע ושיתוף במשאבי מידע (IM, דואל, פורום, צ'ט, רשתות חברתיות, בלוגים, דפי ויקי, טלפונים סלולאריים ועוד). אם כיום אנו יכולים לנהל שרשור שיחה בין מספר משתתפים בפורום, או בדואל או בתגובות/שיחה בבלוג וויקי, כשכל "שיחה" כזו ייחודית לכלי שבו היא מתנהלת, הרי שב- google wave ניתן ליצור שרשור חי (wave) שאותו ניתן להטמיע בקלות רבה באתרים, לקשר לטלפון סלולארי ולשתף אחרים באמצעות ממשק ה-google wave . כל משתתפי ה-wave יכולים להגיב בשרשור (במקום הרלוונטי בשיח, לא רק בסופו) בכלי המתאים להם ובכל שלב ניתן לשלב נמענים נוספים הרואים את כל השרשור ואף יכולים לשחזר את התפתחותו בלחיצת כפתור.

הקלות הרבה של שיתוף ועריכה של משאבי מידע (הודעות, מסמכים, קבצי מדיה) באמצעות "גרור וזרוק", ותיעוד מפורט של ה"היסטוריה" של כל wave, יהפכו את הכלי החדש לאמצעי קל ונוח לעבודה שיתופית. הייחוד של ה-wave הוא שילוב בתצוגה אחת של המסמך עצמו והתקשורת המתרחשת בין השותפים לו במקום הרלוונטי במסמך. מאפיין זה, לצד כלי "היסטוריה" מתוחכם, בודק איות חכם, אפשרות של עבודה בו-זמנית על המסמך מפלטפורמות שונות ויכולת הפקה של גירסאות "לפרסום" נטולות הערות ואינטראקציה, מרמזים על אפשרויות שימוש נרחבות של google wave כאמצעי לעבודה ולמידה שיתופית בארגונים ומוסדות חינוך, למשל.

ה-google wave הוא פרויקט קוד פתוח, ובהצגת המוצר הושם דגש רב על הפתיחות והשאיפה של Google לשתף את קהילת המפתחים בהרחבת יכולותיו של המוצר החדש. בדרך זו ניתן יהיה להגיע במהירות רבה יותר לפיתוחים שיענו על צרכים ייחודיים של קהילות משתמשים שונות - כמו למשל התממשקות לטוויטר, לפייסבוק, לשירותי דואל מקוונים אחרים ועוד.

כמו כל מצגת בכנס מפתחים, המוצר נראה מלהיב. התפיסה חדשנית, האפשרויות אינסופיות והעתיד ורוד ביותר. עם זאת, כדאי לחכות לשחרור גירסא למשתמשים כדי לבחון עד כמה באמת יוגשמו ההבטחות שניתנו בחשיפה הראשונית. בינתיים אפשר להיכנס לתור המבקשים להשתתף בהתנסות...

תמי נויטל

יום שני, 18 במאי 2009

פרופיל אישי בגוגל - כרטיס ביקור וירטואלי

הבעיה
אנו מפזרים רסיסי מידע אישי ותיעוד מסוגים שונים ברחבי הרשת: כל מי שפתח חשבון או העלה מידע מזוהה לכלים ורשתות חברתיות (פייסבוק, לינקדאין, מקושרים, טוויטר, דלישס ואחרים), כתב תגובה בפורום, היה נשוא כתיבה במאמר/טור/דף כלשהו או תויג בשמו על גבי תצלום או סרטון וידיאו, השאיר עקבות ברשת שניתן לגלותם גם באמצעי חיפוש פשוטים. אם תריצו חיפוש על שמכם (בעברית ובלועזית) בגוגל, תופתעו מן הסתם לגלות ששמכם מופיע ברשת פעמים רבות במקומות ובהקשרים שלעתים כבר שכחתם מקיומם. אם מישהו מעוניין למצוא אתכם או מידע מדויק עליכם, גם הוא ניזון מאותם רסיסי מידע לא מבוקרים.

פתרון אפשרי
גוגל מאפשר עתה לבעלי חשבון שלו לערוך לעצמם דף פרופיל אישי מפורט ולקבל כתובת אינטרנט קלה בסגנון http://www.google.com/profiles/myname . בדף זה ניתן לכלול תמונה, ביוגרפיה קצרה, קישורים לדפים/משאבים אחרים ברשת (אלבומי תמונות, מצגות, סרטונים, טקסטים, אתר אישי או מקצועי), הבלטת יכולות אישיות או מקצועיות ואינפורמציית קשר. ניתן גם להגדיר הרשאות צפייה במידע הזה לשמירת פרטיות במקרה הצורך. הפרופיל גם מאפשר לאנשים לשלוח אלינו הודעות או מידע מבלי לחשוף את כתובת הדואל שלנו.
ככל שמוסיפים בפרופיל יותר מידע מזהה (כמו עיסוק, מקום מגורים, הפניות לאתר אישי), גוברת יכולתו של גוגל למצוא ולהציג את הפרופיל בעת חיפוש אחר אותו שם או אותן מילים.

בעד? נגד?
גוגל הוא אמצעי החיפוש המועדף ע"י רוב משתמשי הרשת ומשום כך חשוב מאוד לדעת ואף להשפיע על התוצאות הראשונות שיוצגו על ידו למחפשים אחרינו. בדרך כלל איננו יכולים - או טורחים - להעלים מידע שכבר נמצא במאגרי גוגל, אולם אם נצליח למצב גבוה את הדף האישי הערוך על ידנו, נשפיע במידה רבה על המידע שמגיע למחפש הסביר. בנוסף לכך, קל יותר לנהל זהות מבוזרת אם יש דף אחד המרכז עבורנו את הקישורים לכל האתרים האחרים...

מאידך, ליוזמה זו של גוגל יש גם משמעויות מרחיקות לכת מבחינת פרטיותנו ושליטתו של גוגל במידע גלוי ונסתר אודותינו: ככל שנמסור יותר פרטים אישיים, בצירוף מידע על חברים ואנשי קשר (מחשבון הדואל ודפי רשתות חברתיות) ותיעוד הגלישה וחיפושי המידע שלנו (בגוגל, כמובן), יתאפשר לגוגל ליצור אינדכס מפורט ופולשני מאוד שעשוי לשרת את החברה בעתיד לצרכי פילוח ופרסום, שלא לדבר על אפשרויות פרנואידיות יותר.

אז מה עושים?
הפרופיל האישי בגוגל רק חידד עוד יותר בעיה אינהרנטית של משתמשי הרשת: הרצון לשמירה על פרטיות מול הרצון להציג את כישורינו ולהשתמש בכלים לניהול קשרינו החברתיים. לדעתי מומלץ לבחור בדרך ביניים של חשיפה מבוקרת: הרכיבו פרופיל/ים המשרתים אתכם, מבליטים את הישגיכם ויכולותיכם ומאפשרים הצצה לאישיותכם ותחומי העניין שלכם (אלה שמתאימים לחשיפה פומבית, כמובן). ככל שפרופילים אלה יהיו בולטים יותר בתוצאות החיפוש, הם יעצבו את מה שידוע לאנשים אחרים עליכם. אנשי אקדמיה יכולים לקשר בפרופיל שלהם לדף האישי באוניברסיטה, למשאבים שפתחו לפא"ר, לתמונות מכנסים, מצגות והרצאות מוקלטות... כל מה שיעשיר את הפרופיל המקצועי שלהם.

תמי נויטל



יום חמישי, 12 בפברואר 2009

מפגש הדרכה למרכזים

ביום ב', 9/2, התקיים בשה"ם מפגש הדרכה למרכזים בעלי ניסיון בהפעלת אתר קורס באו"פ.
מטרת ההדרכה היתה להפגיש חברי סגל הוראה בעלי ניסיון בהפעלת אתרי קורסים כדי להכיר אפשרויות ניהול מתקדמות, לדון בסוגיות משותפות למפעילי אתר קורס במערכת "אופוס" ולהתוודע לחומרים והפעלות נוספות שניתן לשלב באתר.

הנושאים העיקריים במפגש ההדרכה כללו:
  • תהליכי תחזוקה וניהול שוטף של אתר הקורס - הכנה לסמסטר חדש, ניהול שוטף של הפעילות באתר לאורך הסמסטר, ארגון תכנים ונושאים ותיעוד מידע מסייע למנהל אתר הקורס.
  • העשרת הנכחות הוירטואלית של מרכז ההוראה באתר וקישור בין הפעילות באתר לפעילות במפגשים פנים-אל-פנים.
  • הפעלת סטודנטים באמצעות אתר הקורס - פעילויות לימודיות, פעילות חברתית ופעילות העשרה. ד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז הקורס "שיטות מחקר בחינוך" , הציג את הפעילות המגוונת של הפורומים באתר הקורס ואת תרומתם לתהליכים לימודיים וחברתיים כאחד.
  • שימושי וידיאו בהוראה - צוות הוידיאו של מרכז שה"ם אירח את המרכזים באולפנים והציג את מגוון הדרכים בהם ניתן לשלב וידיאו בתהליכי הוראה ולמידה באו"פ. ההצגה כללה אפשרות להתנסות מעשית בעבודה מהאולפן.

חשיבותו של המפגש הזה היתה גם באפשרות שניתנה למרכזים ממחלקות שונות ובעלי ותק שונה באו"פ לשתף ידע, לגלות קשיים משותפים ולקיים שיח פתוח על היבטים שונים של שילוב התקשוב בתהליכי ההוראה.

מפגש זה הוא אחד מסדרת מפגשי הדרכה שמתקיימים בשה"ם לאורך שנת הלימודים האקדמית. מפגשים נוספים שיתקיימו בחודשים הבאים יהיו ניהול אתרי קורסים למתחילים (בשיתוף משו"ב), הדרכות לשימוש בויקי, פתיחת חומרי למידה לעולם (פרויקט פא"ר) ושימושי וידיאו בהוראה.

יום חמישי, 8 בינואר 2009

הרצאות בוידיאו לסטודנטים בדרום

עקב הלחימה בוטלו מפגשי הלימוד במרכזי האוניברסיטה הפתוחה באזור הדרום. כדי לסייע לסטודנטים תוגבר מאוד מערך שיעורי אופק בקורסים: מרכזי הוראה ומנחים המלמדים בדרום מעבירים שיעורים חיים בוידיאו מן הקמפוס ברעננה ומכיתות הוידאו קונפרנס ברמת אביב ובאר שבע, והסטודנטים יכולים לצפות בהם או בגרסא המוקלטת במועד נוח להם. מתחילת השבוע הועברו כ- 20 מפגשים כאלה בתחומי דעת שונים.

בנוסף לכך, בקורסים מסוימים נפתחו מפגשי ההנחיה המקוונים החיים והמוקלטים לכל הרשומים לקורס, ולא רק למי שבחר להירשם למפגשי אופק.

האו"פ פתחה את האולפנים גם למכללת ספיר, הסגורה לגמרי בימים אלו. קבוצת מרצים ממכללת ספיר עברה הדרכה והתנסות ראשונית בתחילת השבוע, וחבריה הקליטו כבר כעשר הרצאות מצולמות. הרצאות אלו יועלו לאתרי הקורסים של אותם מרצים.