‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טכנולוגיה. הצג את כל הרשומות

יום שני, 12 באפריל 2010

"לגעת בשמים" - מפגש ילדים לרגל יום השואה ולזכרו של אילן רמון


ביום ראשון ה- 11/04/2010 בשעה 17:00 התקיים באוניברסיטה הפתוחה, זו השנה החמישית, מפגש בין ילדים מכיתה ז' בבית ספר "שרת" בנתניה, לבין ילדים מחטיבות ביניים בסינסינטי, ארה"ב, לרגל יום השואה ולזכרו של אל"מ אילן רמון ז"ל שנספה במעבורת החלל "קולומביה".


המפגש, "לגעת בשמים", התקיים לראשונה לאחר מותו של אילן רמון, בעקבות ספר התנ"ך המיוחד שלקח איתו אל"מ רמון לחלל. ספר זה נכתב בברגן בלזן ע"י הרב שמעון דסברג, שנספה במחנה. בהיותו במחנה השתמש הרב דסברג בספר התנ"ך להכנת נערים לטקסי בר מצווה שהיה עורך שם בחשאי. פרופסור יהויכין יוסף ז"ל, שהיה המדען הראשי של ניסויי הצוות הישראלי במעברות החלל קולומביה וניצול שואה בעצמו, היה אחד מאותם נערים שעלו עם ספר זה לתורה בטקס בר המצוה שלו. לאחר שחרור ברגן בלזן מהכיבוש הנאצי, הביא אתו פרופסור יוסף את הספר לארץ, ולקראת טיסת מעבורת החלל "קולמביה" מסר אותו לאילן רמון כדי שיקח אותו איתו לחלל.

במפגש שהתקיים באמצעות מערכת וידאו קונפרנס
במחלקה לטכנולוגיות בהוראה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, השתתפו כ- 30 ילדים מנתניה וכ-100 ילדים מבתי הספר בסינסנטי. הילדים ארחו בארץ את דפי דסברג, בתו של ביתו של הרב דסברג, ובארה"ב, את הפרופסור לפיזיקה הנרי פנשל, אף הוא ניצול ברגן בלזן, המחזיק בעותק נוסף של אותו ספר תנ"ך. הילדים ראיינו את האורחים ושוחחו (באנגלית!) על השואה ומשמעותה עבורם.

המפגש שנערך בחסות "שותפות 2000 נתניה-סינסינטי" של הסוכנות היהודית, מהווה הזדמנות חשובה לילדים בגיל בר המצווה מהארץ ומארצות הברית, לשוחח על נושא השואה וכן כדי להפגש עם ניצולים ולשמוע עליה ממקור ראשון.




יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

יריד הספרים הבי"ל בפרנקפורט - חדשנות בעולם המו"לות

יריד הספרים הבינלאומי נערך בפרנקפורט בין 14-18 באוקטובר האחרון. זהו אירוע חשוב ביותר בעולם המו"לות, עצום בגדלו ומגוון וצבעוני בתכניו.
פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.













pBooks או eBooks?
האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.
הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.

התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.

יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!


יום רביעי, 22 ביולי 2009

מפגשים אינטראקטיביים מרחוק

שיטת הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה מאפשרת לסטודנטים הלומדים באופן עצמאי להיעזר במפגשי הנחיה המתקיימים פנים אל פנים במרכזי הלימוד השונים. מפגשי ההנחיה יכולים גם להתקיים במתכונת של מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות וביניהן WebEx ו- GoToMeeting. מערכות אלו מאפשרות להשתתף בשיעורים חיים מהבית, בשילוב של מצגות, קול ווידאו וכן לקיים מפגשים לצורך תמיכה ותרגול, מפגשים פרטניים ומפגשים לסטודנטים הלומדים בארץ ובחו"ל. הפעילויות מועברות בזמן אמת דרך רשת האינטרנט מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) לבתי הסטודנטים. אלו שומעים ורואים זה את זה, וצופים בחומרי למידה או מצגת הכוללת הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב אחרים ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חפשית באמצעות עט דיגיטאלי. יכולות אלו זמינות הן למורה והן לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט, וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים.

משוב חיובי התקבל משתי סטודנטיות הלומדות בקורס חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי לתלמידי מדעי החברה (10142) דרך מערכת ה GoToMeeting. לדברי סטודנטית אחת: "השיעורים מסייעים מאד להבנת החומר". היא ציינה במיוחד את "ההדגשים וההסברים של המנחים".סטודנטית אחרת מהדרום, אשר היתה בשלבי הריון מתקדמים ולמדה מהבית דרך המערכת, דיווחה כי בזכות טכנולוגיה זו הצליחה ללמוד את הקורס ולנכוח בשיעורים הוירטואליים. לו היו מתקיימים מפגשים פרונטליים בקמפוס הלימוד בבאר שבע , לא היתה מגיעה אליהם עקב הריונה.

גם המנחים בקורס זה אשר לימדו דרך מערכת ה -GoToMeeting , וחששו בתחילה מהשימוש בטכנולוגיה, היו מאוד נלהבים: " הטכנולוגיה קלה לתפעול ומאוד שימושית דוקא בקורסים כמותיים שבהם הלוח הוא העיקר כי יש הרבה חישובים ואיורים. הצלחנו להגיע לרמת תפעול גבוהה של הכלי גם בפתרון בעיות טכניות וגם בשילוב עם כלי אינטרנט אחרים ואתר הקורס - אנחנו עושים אינטגרציה מלאה ושימוש בכל כלי ההוראה שיש" .

מיכל בצר