2 כנסים של יישומי טכנולוגיות בהוראה והדרכה מתקיימים היום בלונדון – כדאי לעקוב מרחוק

היום מתקיים בלונדון כנס ה- Learning and Skills Group Conference   : זהו כינוס של קהילת העוסקים בשילוב טכנולוגיות בחינוך והדרכה, והוא מתקיים במקביל לכינוס ולתערוכה המקצועית של ה- Learning Technologies 2013 Summer Forum  , כהמשך לכנס השנתי המסורתי של Learning Technologies המתקיים בחורף. בשני הכנסים יידונו נושאים הקשורים ליישומים מעשיים של טכנולוגיות בחינוך והדרכה, בדגש מיוחד על למידה חברתית, למידה במכשירים ניידים, טכנולוגיה משבשת (disruptive technologies), משחוק ואפקטיביות של שיטות הוראה בסביבות למידה מקוונות.

בשני האירועים האלה נוכחים חוקרים ואנשי חינוך שהם גם בלוגרים או בעלי חשבונות פעילים מאוד בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות, ולכן יש דיווח נרחב בזמן אמת על תכני ההרצאות ותובנות  שעולות בשיחות בין משתתפים.

למתעניינים מומלץ לעקוב לאורך היום אחר התגית #LSG13 בטוויטר (אין צורך בחשבון כדי לראות את העדכונים), ומאוחר יותר אפשר יהיה לצפות בתכנים שיועלו  בערוץ היוטיוב של Learning Technologies  .

אקדמיית ויקיפדיה 2010

כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.

המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה (הפעלת מנגנון Pending Changes להצגת שינויים הממתינים לבדיקת עורכים בערכים מוגנים)  וכן לשני דוברים מרכזיים:

• סמואל קליין, חבר הועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, מנהל קשרי חוץ בפרוייקט "מחשב לכל ילד" (One Laptop per Child) בארצות הברית, הציג פעילות ויקיפדית של נוער בארצות מתפתחות שונות וכן פיתוחים המאפשרים שימוש בחומרי ויקיפדיה במחשבים הפשוטים שניתנים להם במסגרת הפרויקט.
• ויקטור מאייר-שונברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מחבר הספר "Delete", דן בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי, וקרא לחברה המשתתפת באינטרנט לשוב וללמוד לשכוח, או לפחות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנהל ובמקרה הצורך אף ליצור תפוגה מבוקרת של מידע שנשמר ברשת.

המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר:

• ד"ר גילה קורץ ופרופ' יהודית בר-אילן הציגו מחקר [קישור למצגת מכנס מיט"ל 2009] שבחן את עמדות הסטודנטים כלפי פוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת. סביבת הויקי בקורסים שנבדקו הוגדרה ע"י הסטודנטים כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים;
• ד"ר נועה אהרוני מאונ' בר-אילן הציגה מחקר שבדק את תרומת הויקי ללמידה בקורס אקדמי [קישור למאמר ולמצגת מכנס מיט"ל 2008]  ע"י ניתוח תוכן מדוקדק של תרומות הסטודנטים והאינטראקציה ביניהם; 
•  ד"ר אורי אמיתי, מרצה להסטוריה מאונ' חיפה הציג את הויקי בו הוא משתמש לצרכי הוראה ומחקר ותהליך מתמשך של בדיקת הכלי ויכולותיו בהקשרים אקדמיים. הרצאתו היתה מעניינת במיוחד משום שהויקי הוא הפלטפורמה המקוונת היחידה בקורסים שלו ומתנהלת בו פעילות ענפה ומגוונת, ללא "תחרות" מאתר קורס ... בנוסף, ד"ר אמיתי מנסה להשתמש בוויקי כארכיון וכלי לארגון חומר מדעי בעבודת המחקר שלו והיות הויקי פתוח לעולם מאפשר למבקרים לעקוב אחר התהליך;
• לימור שגב ופרופ' שיזף רפאלי מאונ' חיפה הציגו את אתר ויקי משחק – אתר העוסק בשילוב "משחקים רציניים" (משחקי מחשב המשמשים להכשרה, למידה והוראה) בהשכלה הגבוהה. באתר מוקם מאגר מידע על משחקים רציניים, ומרוכזות הפניות לחדשות, מחקרים, מקורות מידע, כנסים ועוד ועוד. האתר מצוי עדיין בבנייה ופתוח לקריאה בלבד, אולם אין ספק שכדאי להמתין לפתיחתו למשתמשים.
  חסר היה לי אלמנט דינמי באתר: דף המרכז עדכונים חיים (דוגמת Netvibes) מאתרים ומקורות חדשותיים בנושא מתפתח זה.

המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ:

• ד"ר דני בן-צבי מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה תיאר את התרומה האפשרית של הוויקי - המבוסס על עקרונות של שיתופיות, דיאלוג ומאפשר שיוויון בין תורמי התכנים - לביסוס גישות של למידה שיתופית, דיאלוגית וסוציו-קונסטרוקטיביסטית בבתי הספר. ראוי לציון השימוש שהודגם בדף המשתמש כיומן למידה אישי (כדף פתוח לכתיבה חופשית או כטבלת עזר עם רובריקות מוגדרות מראש).
• שירי הגני מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה תיארה עיצוב סביבה לימודית שיתופית מבוססת ויקי, המשלבת למידה פנים אל פנים עם למידה מקוונת (Blended Learning) וניהול קורס בסביבה זו הלכה למעשה. ניהול יומנים אישיים פתוחים לקריאה בוויקי (משימת חובה בקורס) ותגובות עמיתים ביומנים ובמפגשים פא"פ חיברו את שתי הסביבות האלה ותרמו לאיכות הרפלקציה והקשר הבין-אישי בין משתתפי הקורס;
• ראניה חליל מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה הציגה שימוש בוויקי להכשרת "נאמני מחשב"  וריכוז פעילותם במשך שנת הלימודים בבי"ס יסודי במגזר הערבי. הגישה להכשרת התלמידים לתפקידם היא של קהילה לומדת שיתופית, המבצעת משימות אישיות וקבוצתיות שונות בהנחיה צמודה של מורה. סקירה מפורטת יותר ניתן למצוא בכתבה זו.
• ד"ר חגית טל מהאוניברסיטה הפתוחה הציגה את מכלול השיקולים הפדגוגיים הנדרשים להילקח בחשבון בעת עיצוב מדדי הערכה ללמידה שיתופית והתייחסה לצורך להנגיש מידע ממערכת הוויקי לצוות ההוראה בדרך ידידותית וקלה לשימוש כדי לענות על אתגרי ההערכה בסביבה זו;
• ד"ר יעל פויס ממכללת אורנים הציגה עמדות לומדים כלפי השיתופיות והשקיפות של סביבת וויקי בשתי קבוצות מורים, ותיקים וטירונים;
• שאולה הייטנר מאיגוד האינטרנט הישראלי הציגה את פרויקט פיקיוויקי, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, ויקימדיה ישראל ומט"ח והינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. ייחודו של פיקיוויקי הוא מנשק המשתמש הידידותי המקל על המשתמשים המעוניינים לתרום תמונות ומגשר בינם לבין מאגר ויקישיתוף העולמי, שגם אליו מגיעות התמונות בסופו של דבר.

המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.
לסיום התקיים מפגש בין משתתפי הכנס לדוד שי, בירוקרט בויקיפדיה העברית, שתיאר את תהליכי העבודה של הויקיפדים, הנחה כיצד לערוך ולתקן ערכים בתחומי הדעת האקדמיים וענה לשאלות מהקהל.

בכנס ניתן היה לראות את השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר מחד, ומאידך את הצורך הממשי שיש בהמשך פיתוח של הפלטפורמה הזו (או כלי ויקי אחרים) כדי להקל על המשתמשים ולהפוך את השימוש בה לגמיש וקל יותר: למעט פרויקט פיקיוויקי, והתיחסותה של ד"ר חגית טל לשיפורים נחוצים בדו"חות המערכת של הוויקי , נראה שחוקרי הטכנולוגיות בחינוך מקבלים את הכלי כמו שהוא. בעוד שויקיפדיה מכניסה עדכונים התואמים את צרכיה המיוחדים (ראו האמור לגבי Pending changes בראשית הרשימה),  ורבים מציינים את הצורך בהדרכה ותמיכה למשתמשים בוויקי, לא הוצגו שיפורים או שינויים שהוכנסו במנשק הוויקי בניסיון לסייע למשתמשים ולקדם את הטמעתו במערכת ההשכלה הגבוהה.

תמי נויטל

חומרים מהחיים בקורס מתוקשב: "להיות פליטים בישראל"

בערוץ היוטיוב של האו"פ הועלתה באחרונה סדרה של ראיונות מוקלטים עם פליטים ומבקשי מקלט מאפריקה השוהים בישראל, וישראלים המסייעים להם. הסדרה, בהנחיית ד"ר אלה קרן מהמחלקה לסוציולוגיה, מדע המדינה ותקשורת, צולמה כחומר העשרה בקורס "זכויות האדם ביחסים הבין-לאומיים" , קורס שתכניו קשורים באופן הדוק ביותר למציאות של אותם פליטים מאפריקה.

הסרטונים מציגים פנים שונות של תופעת הפליטות: עבדאללה שנמלט מרצח העם בדארפור שבסודן, ממדו ג'יאלו שהיה קרבן לסחר בבני-אדם, אוסקר אוליבייה שנמלט מרדיפות משטר רודני, ברנרד אבט שעתיד לשוב לחוף השנהב אחרי מלחמת אזרחים. לצידם מדברים גם עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח וסיגל רוזן, ממוקד הסיוע לעובדים זרים.

מרכז שה"ם סיפק את הסיוע הטכני להפקת הסדרה, והסרטונים נפתחו לקהל הרחב במסגרת המגמה של פתיחת חומרי הוראה והעשרה המתבטאת באתר פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) של האוניברסיטה הפתוחה.

ויקי בקורסי סמסטר 2008 ב'

בסמסטר ב' שנפתח ב-2 במרץ, 2008, משלבים 13 קורסים את פלטפורמת הוויקי בפעילות הלימודית.

הויקי מאפשר למרכז ההוראה ליצור מטלות שיתופיות (ממ"ש) שונות, במסגרתן יכולים הסטודנטים לשתף מידע, לערוך תוצר משותף או לקיים ביקורת עמיתים זה על עבודתו של זה.

בסמסטר הנכחי נפתחו ויקים המשמשים, בין השאר, לעריכת סיכום שבועי משותף של הפעילות בקורס, תרגול אוצר מילים באנגלית, תיקון משפטים שגויים לתרגול נוסף של חומר הלימוד, איסוף מידע משותף לצרכי מטלה, בניית מאגר מונחים קורסי, ריכוז ניתוחי אירוע, תרגול עבודת צוות וירטואלית וכתיבת פרויקט משותף והנחיית כתיבה של עבודות סמינריוניות. (הגישה לויקי מוגבלת לבעלי הרשאה מהאו"פ בלבד, בשל הצורך לשמור על פרטיות המידע האישי של הסטודנטים).

פלטפורמת הויקיאופ מאפשרת למרכז ההוראה לנהל מטלה שיתופית ולהעריך את תוצריה באופן שישקף את תרומתו האישית של כל סטודנט וכן את רמת התוצר הסופי המשותף. בנוסף לכך, ניתן גם לעקוב אחר שלבי התפתחותו של אותו תוצר והשיח המתקיים בין העורכים השונים בתהליך העבודה.


"התמונה הגדולה " היא דוגמא לפרויקט שיתופי לא וירטואלי: ב-11 בנובמבר, 2007, השתתפו 88 ציירים בסנטיאגו,צ'ילה, ביצירת גירסא משותפת ליצירה מוכרת. כל צייר קיבל מקטע מרובע מהיצירה כללית והתוצר הסופי משקף את צירוף המקטעים.