יום שלישי, 31 בדצמבר 2013

קורסי ה-MOOC של האו"פ : דוגמא מהרצאות הווידיאו

שני קורסי MOOC (קורסים מקוונים פתוחים לקהל הרחב) ראשונים הסתיימו השבוע לאחר 9 שבועות פעילות: קורס "פסיכולוגיה בחינוך" בשפה הערבית ו"בין יהודים לנוצרים" בשפה הרוסית. פרטים נוספים על הקורסים ועל מיזם ה-MOOC של האוניברסיטה הפתוחה תוכלו למצוא באתר המידע הזה
קורס "המזרח התיכון בימינו", בשפה העברית, נמצא בעיצומו והשבוע יתחיל שבוע הלימוד השישי בו.  בקורס עולות מדי שבוע 4-5 הרצאות וידיאו קצרות, ולצידן גם גירסאות טקסט ואודיו של אותן הרצאות. קטעי קריאה נבחרים מספרי הקורס (שפתוחים לקהל הרחב באתר פא"ר ) מלווים את הפעילות השבועית וכן דיונים בשאלות ממוקדות בפורום ובוחן שבועי. 

הנה דוגמא להרצאה המסכמת של שבוע הלימודים הראשון העוסקת בתמורות בכלכלת המזרח התיכון במאה ה-20 (גב' ענבל נסים-לובטון) :


יום שלישי, 18 ביוני 2013

2 כנסים של יישומי טכנולוגיות בהוראה והדרכה מתקיימים היום בלונדון – כדאי לעקוב מרחוק

היום מתקיים בלונדון כנס ה- Learning and Skills Group Conference   : זהו כינוס של קהילת העוסקים בשילוב טכנולוגיות בחינוך והדרכה, והוא מתקיים במקביל לכינוס ולתערוכה המקצועית של ה- Learning Technologies 2013 Summer Forum  , כהמשך לכנס השנתי המסורתי של Learning Technologies המתקיים בחורף. בשני הכנסים יידונו נושאים הקשורים ליישומים מעשיים של טכנולוגיות בחינוך והדרכה, בדגש מיוחד על למידה חברתית, למידה במכשירים ניידים, טכנולוגיה משבשת (disruptive technologies), משחוק ואפקטיביות של שיטות הוראה בסביבות למידה מקוונות.

בשני האירועים האלה נוכחים חוקרים ואנשי חינוך שהם גם בלוגרים או בעלי חשבונות פעילים מאוד בטוויטר ורשתות חברתיות אחרות, ולכן יש דיווח נרחב בזמן אמת על תכני ההרצאות ותובנות  שעולות בשיחות בין משתתפים.

למתעניינים מומלץ לעקוב לאורך היום אחר התגית #LSG13 בטוויטר (אין צורך בחשבון כדי לראות את העדכונים), ומאוחר יותר אפשר יהיה לצפות בתכנים שיועלו  בערוץ היוטיוב של Learning Technologies  .

יום רביעי, 24 באפריל 2013

האוניברסיטה הפתוחה שותפה למיזם MOOCs (קורסים מקוונים פתוחים לקהל הרחב) אירופי




MOOCs - Massive Open Online Courses  הם מגמה מעניינת בתחום ההשכלה הגבוהה שזוכה לתשומת לב רבה בשנתיים האחרונות. קורסים אקדמיים של אוניברסיטאות מובילות שנפתחים לקהל הרחב תוך עיבוד והתאמה של חומרי ההוראה והוספת מטלות ומבחנים אינטראקטיביים כדי לאפשר למשתתפים רבים מאוד (עשרות אלפי נרשמים במקרים מסוימים) ללמוד בקורס.
מיזמים שונים פועלים בארה"ב כבר מזה למעלה משנה, חלקם כבר הפכו לחברות שהצליחו לגייס מליוני דולרים ממשקיעים. ראו למשל את הקורסים שמציעות Coursera ו- EdX  .

ב- 25.4.13 יושק מיזם של ארגון EADTU לפתיחת קורסים מקוונים מאוניברסיטאות פתוחות מרחבי אירופה לקהל הרחב. המיזם יושק בשידור חי, ופרטים נוספים ניתן למצוא באתר שעלה באחרונה לרשת.

האוניברסיטה הפתוחה חברה במיזם הזה, ותפתח בשנה הקרובה 4 קורסים שונים:

המזרח התיכון בימינו - בשפה העברית,
ג'נוסייד (רצח עם) - באנגלית,
פסיכולוגיה בחינוך - בערבית,
בין יהודים לנוצרים: יהודים ונוצרים במערב אירופה עד ראשית העת החדשה - ברוסית.

באתר ה-MOOCs של האו"פ תוכלו למצוא מידע נוסף על הקורסים, צורת הלימוד בהם ולהירשם לקבלת עדכונים על המיזם.




יום שני, 26 בנובמבר 2012

גליון נובמבר של "צליל מקוון", עלון שה"ם, עלה לרשת







אנו שמחים לפרסם את הגיליון ה-16 של צליל מקוון, עלון שה"ם.

על מה מדברים כיום בעולם טכנולוגיות הלמידה, מהן המגמות החדשות הצפויות, ומה מכל אלה כבר נעשה אצלנו, באוניברסיטה הפתוחה? בעלון זה נספר על שוק הספרים הדיגיטליים כפי שהוצג ביריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט, נציג את הצפי בנוגע לטכנולוגיות הלמידה החדשות לפי דוח הוריזן, ונביא גם רשמים מכנס מוּדל הבינלאומי שהתקיים באירלנד. תוכלו גם לקרוא על התקדמות פרויקט הספרים הדיגיטליים הניידים, סד"ן, נספר על התנסות של כמה מרכזי הוראה המלמדים בכיתה וירטואלית, ונתאר כיצד נעשה תהליך האפיון של סביבת הלמידה אוֹפָּל. בהמשך נתוודע למודל "הכיתה ההפוכה" המשלב וידאו בהוראה, נציג את האפשרות לשלב פעילות בקבוצת פייסבוק במסגרת הקורס האקדמי, ונזמין אתכם להיכרות עם שה"ם והיחידה להדרכה בלמידה.

קריאה מהנה !



יום רביעי, 23 בנובמבר 2011

לשה"ם דרוש/ה: מאפיינ/ת לסביבת הלמידה מוודל

בשה"ם מחפשים מאפיינ/ת לסביבת הלמידה Moodle.
ניתן לפנות להגשת קו"ח  למייל  Hr1@openu.ac.il
אנא הפיצו הלאה,
תודה

עדכון: המשרה כבר מולאה - תודה!

יום ראשון, 23 באוקטובר 2011

אתרי הקורסים במערכת הלמידה החדשה אופל נפתחו לסטודנטים

היום נפתחו לסטודנטים אתרי הקורסים של סמסטר 2012א' הבנויים במערכת הלמידה החדשה אופל (Moodle).

בסמסטר הזה יתנהלו אתריהם של כ-160 קורסים במערכת החדשה, ואל 47 מרכזי ההוראה שהפעילו אתרים במערכת בשני הסמסטרים הקודמים הצטרפו 54 מרכזי הוראה חדשים, שעברו הדרכות מרוכזות בהפעלת המערכת במהלך חודש ספטמבר.

המערכת פועלת במתכונת סגורה, למשתמשי האו"פ בלבד. באתר שה"ם תמצאו מידע ונתונים על הפילוט והמערכת, תהליך הפיתוח וצוות הפרויקט.



צוות שה"ם מאחל לכל המרכזים, המנחים והסטודנטים סמסטר מוצלח וחוויית שימוש נעימה במערכת החדשה.

יום שלישי, 1 במרץ 2011

פורסם גליון 13 של צליל מקוון, עלון שה"ם

אנו שמחים לפרסם את הגיליון ה-13 של צליל מקוון, עלון שה"ם.

בעלון הפעם: נספר על המעבר לסביבת למידה חדשה באו"פ – אוֹפָּל, ועל פיילוט הספרים הדיגיטליים הניידים (סד"ן) שנערך לאחרונה באו"פ; נציג את המרכז החדש לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה; נשמע שתי הרצאות בנושא הטמעת טכנולוגיות חדשניות; נציג תובנות בנושא ספרים דיגיטליים שעלו בעקבות יריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט; נתוודע ליוזמה חדשה – צילומי מפגשי הנחיה בכיתות; נעקוב אחר השימוש בספרים קוליים כאמצעי נוסף ללמידה; ונתוודע לקורסי או"פ מקוונים בשפה ‏הרוסית אשר מוצעים לדוברי השפה ברחבי העולם.

קריאה מהנה.

יום שני, 20 בדצמבר 2010

יצירת ידע ברשתות בין-ארגוניות - הרצאה פתוחה לציבור

שה"ם והמרכז לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה (לשעבר: מרכז צ'ייס) מזמינים אתכם להרצאתם של דר' יובל קליש (אונ' תל-אביב) ופרופ' עמליה אוליבר (האונ' העברית), שנושאה: "יצירת ידע ברשתות בין-ארגוניות: האיזון בין השאיפה להתחדשות והצורך בהגנה על ידע".

ההרצאה תתקיים ביום ב', 3.1.2011, בין 12:30-14:00, באולם קנבר, בנין הכיכר,
קמפוס האוניברסיטה הפתוחה, רעננה.

תקציר ופרטים נוספים - כאן.

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

חדשנות בטכנולוגיות למידה: הזמנה ליום עיון במרכז צ'ייס

הנכם מוזמנים ליום עיון שיחנוך את הפעילות במרכז צ'ייס לשנת תשע"א. יום העיון יעסוק בדילמות שמציבות טכנולוגיות הלמידה החדשניות בפני מערכות השכלה וארגונים והוא נערך בשיתוף בין מרכז צ'ייס ושה"ם באוניברסיטה הפתוחה.

יום העיון יתקיים ביום שלישי, ב בכסלו תשע"א, 9 בנובמבר 2010

בקריית האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד, דרך האוניברסיטה 1, רעננה
(הכניסה לחניה מרחוב ויצמן; החניה ללא תשלום)

תכנית מלאה והרשמה ליום העיון. אנא הקפידו להרשם בקישור שבתחתית ההודעה.

יום שני, 6 בספטמבר 2010

הנחיה משולבת וידיאו בסמסטר 2011א'


טכנולוגיית ההוראה באמצעות וידאו משולבת באו"פ בשלוש צורות עיקריות: שידור וידאו לבתים, וידאו קונפרנס (VC) וכיתה וירטואלית. צורות אלו שונות זו מזו בעיקר בסוגי האינטראקציה המתאפשרת עם ובין הסטודנטים.

  • בהוראה באמצעות שידור וידאו לבתים הקשר בין הסטודנטים למנחה, ובינם לבין עצמם, מתבצע בעיקר באמצעות הצ'אט, אך ניתן גם להתקשר למנחה לאולפן.(מידע נוסף ודוגמאות)

  • בכיתות הוידאו קונפרנס מועבר השידור בין כיתות הוידאו קונפרנס ברחבי הארץ כשהסטודנטים המשתתפים בשיעור יכולים לראות את המנחה ואת הכיתות המרוחקות, לשאול שאלות או ולהשתתף בדיון. סטודנטים הצופים בשיעור מהבית, יכולים להעביר למנחה שאלות בצ'אט. (מידע נוסף ודוגמאות)

  • הכיתה הוירטואלית מדמה אינטראקציה של כיתה רגילה, כאשר כל הסטודנטים והמנחה נמצאים במהלך השעור באתר השעור, כל אחד לפני מחשבו הפרטי. הסטודנטים יכולים להצביע, לשאול שאלות, להגיב לשאלות המנחה בקול או בצ'אט, לכתוב על גבי ה"לוח" המשותף לכולם ועוד. (מידע נוסף ודוגמאות)


    בסמסטר הקרוב (2011א) אנחנו מציעים הנחייה באמצעות טכנולוגיות וידיאו במגוון רחב של קורסים (אם הרשימה לא נפתחת, לחצו על "חפש" והמתינו לטעינה מחדש של הדף) .

    חשוב לדעת שגם סטודנטים שאינם נרשמים לקבוצות ההנחיה באמצעות טכנולוגיות וידיאו, יכולים, במרבית המקרים, לצפות בהקלטות של השעורים השונים.



יום ראשון, 1 באוגוסט 2010

עלון שה"ם "צליל מקוון" התפרסם היום

בעלון הפעם: יחידה חדשה בשה"ם, פרק בספר אודות יישום הוויקי בהשכלה הגבוהה, יוזמת הספרים האלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה, המעבר לסביבת הלמידה Moodle ועוד.








יום שני, 26 ביולי 2010

פרויקטים מרכזיים בשה"ם - סקירה לרגל ביקור נשיאת האו"פ במחלקה

נשיאת האו"פ, פרופ' חגית מסר-ירון, וסגניתה, פרופ' יהודית גלעזר, ביקרו הבוקר במרכז שה"ם. במהלך הביקור הוצג המבנה הארגוני החדש של המרכז ופרויקטים מרכזיים שבהם עוסקות עתה יחידותיו השונות:

יום ראשון, 27 ביוני 2010

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל השמיני - 30.6.2010

כנס מיט"ל השמיני יתקיים השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה ביום רביעי הקרוב, 30.6.2010 . התכנית מגוונת ורלוונטית לכל העוסקים בשילוב התקשוב בהוראה - אנשי תמיכה, צוותי הוראה וחוקרים.

בכנס יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות (לאחר הכנס נעלה כאן גם את המצגות):

  • אמיר וינר: "יוזמת ספרי הלימוד הדיגיטאליים באו"פ" (מושב ב2).
  • מיכל בצר-אמר: "הכיתה הוירטואלית: תאור מקרה, האוניברסיטה הפתוחה" (מושב ב3).
  • יכין אפשטיין: "פתיחת אוצרות רוח בעיני הסגל האקדמי" (מושב ג2).
להתראות בכנס מיט"ל!

יום ראשון, 20 ביוני 2010

אקדמיית ויקיפדיה 2010




כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.

המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה (הפעלת מנגנון Pending Changes להצגת שינויים הממתינים לבדיקת עורכים בערכים מוגנים)  וכן לשני דוברים מרכזיים:
  • סמואל קליין, חבר הועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, מנהל קשרי חוץ בפרוייקט "מחשב לכל ילד" (One Laptop per Child) בארצות הברית, הציג פעילות ויקיפדית של נוער בארצות מתפתחות שונות וכן פיתוחים המאפשרים שימוש בחומרי ויקיפדיה במחשבים הפשוטים שניתנים להם במסגרת הפרויקט.
  • ויקטור מאייר-שונברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מחבר הספר "Delete", דן בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי, וקרא לחברה המשתתפת באינטרנט לשוב וללמוד לשכוח, או לפחות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנהל ובמקרה הצורך אף ליצור תפוגה מבוקרת של מידע שנשמר ברשת.
המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר:
  • ד"ר גילה קורץ ופרופ' יהודית בר-אילן הציגו מחקר [קישור למצגת מכנס מיט"ל 2009] שבחן את עמדות הסטודנטים כלפי פוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת. סביבת הויקי בקורסים שנבדקו הוגדרה ע"י הסטודנטים כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים;
  • ד"ר נועה אהרוני מאונ' בר-אילן הציגה מחקר שבדק את תרומת הויקי ללמידה בקורס אקדמי [קישור למאמר ולמצגת מכנס מיט"ל 2008]  ע"י ניתוח תוכן מדוקדק של תרומות הסטודנטים והאינטראקציה ביניהם; 
  •  ד"ר אורי אמיתי, מרצה להסטוריה מאונ' חיפה הציג את הויקי בו הוא משתמש לצרכי הוראה ומחקר ותהליך מתמשך של בדיקת הכלי ויכולותיו בהקשרים אקדמיים. הרצאתו היתה מעניינת במיוחד משום שהויקי הוא הפלטפורמה המקוונת היחידה בקורסים שלו ומתנהלת בו פעילות ענפה ומגוונת, ללא "תחרות" מאתר קורס ... בנוסף, ד"ר אמיתי מנסה להשתמש בוויקי כארכיון וכלי לארגון חומר מדעי בעבודת המחקר שלו והיות הויקי פתוח לעולם מאפשר למבקרים לעקוב אחר התהליך;
  • לימור שגב ופרופ' שיזף רפאלי מאונ' חיפה הציגו את אתר ויקי משחק – אתר העוסק בשילוב "משחקים רציניים" (משחקי מחשב המשמשים להכשרה, למידה והוראה) בהשכלה הגבוהה. באתר מוקם מאגר מידע על משחקים רציניים, ומרוכזות הפניות לחדשות, מחקרים, מקורות מידע, כנסים ועוד ועוד. האתר מצוי עדיין בבנייה ופתוח לקריאה בלבד, אולם אין ספק שכדאי להמתין לפתיחתו למשתמשים.
    חסר היה לי אלמנט דינמי באתר: דף המרכז עדכונים חיים (דוגמת Netvibes) מאתרים ומקורות חדשותיים בנושא מתפתח זה.
המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ:
  • ד"ר דני בן-צבי מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה תיאר את התרומה האפשרית של הוויקי - המבוסס על עקרונות של שיתופיות, דיאלוג ומאפשר שיוויון בין תורמי התכנים - לביסוס גישות של למידה שיתופית, דיאלוגית וסוציו-קונסטרוקטיביסטית בבתי הספר. ראוי לציון השימוש שהודגם בדף המשתמש כיומן למידה אישי (כדף פתוח לכתיבה חופשית או כטבלת עזר עם רובריקות מוגדרות מראש).
  • שירי הגני מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה תיארה עיצוב סביבה לימודית שיתופית מבוססת ויקי, המשלבת למידה פנים אל פנים עם למידה מקוונת (Blended Learning) וניהול קורס בסביבה זו הלכה למעשה. ניהול יומנים אישיים פתוחים לקריאה בוויקי (משימת חובה בקורס) ותגובות עמיתים ביומנים ובמפגשים פא"פ חיברו את שתי הסביבות האלה ותרמו לאיכות הרפלקציה והקשר הבין-אישי בין משתתפי הקורס;
  • ראניה חליל מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה הציגה שימוש בוויקי להכשרת "נאמני מחשב"  וריכוז פעילותם במשך שנת הלימודים בבי"ס יסודי במגזר הערבי. הגישה להכשרת התלמידים לתפקידם היא של קהילה לומדת שיתופית, המבצעת משימות אישיות וקבוצתיות שונות בהנחיה צמודה של מורה. סקירה מפורטת יותר ניתן למצוא בכתבה זו.
  • ד"ר חגית טל מהאוניברסיטה הפתוחה הציגה את מכלול השיקולים הפדגוגיים הנדרשים להילקח בחשבון בעת עיצוב מדדי הערכה ללמידה שיתופית והתייחסה לצורך להנגיש מידע ממערכת הוויקי לצוות ההוראה בדרך ידידותית וקלה לשימוש כדי לענות על אתגרי ההערכה בסביבה זו;
  • ד"ר יעל פויס ממכללת אורנים הציגה עמדות לומדים כלפי השיתופיות והשקיפות של סביבת וויקי בשתי קבוצות מורים, ותיקים וטירונים;
  • שאולה הייטנר מאיגוד האינטרנט הישראלי הציגה את פרויקט פיקיוויקי, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, ויקימדיה ישראל ומט"ח והינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. ייחודו של פיקיוויקי הוא מנשק המשתמש הידידותי המקל על המשתמשים המעוניינים לתרום תמונות ומגשר בינם לבין מאגר ויקישיתוף העולמי, שגם אליו מגיעות התמונות בסופו של דבר.
המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.
לסיום התקיים מפגש בין משתתפי הכנס לדוד שי, בירוקרט בויקיפדיה העברית, שתיאר את תהליכי העבודה של הויקיפדים, הנחה כיצד לערוך ולתקן ערכים בתחומי הדעת האקדמיים וענה לשאלות מהקהל.

בכנס ניתן היה לראות את השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר מחד, ומאידך את הצורך הממשי שיש בהמשך פיתוח של הפלטפורמה הזו (או כלי ויקי אחרים) כדי להקל על המשתמשים ולהפוך את השימוש בה לגמיש וקל יותר: למעט פרויקט פיקיוויקי, והתיחסותה של ד"ר חגית טל לשיפורים נחוצים בדו"חות המערכת של הוויקי , נראה שחוקרי הטכנולוגיות בחינוך מקבלים את הכלי כמו שהוא. בעוד שויקיפדיה מכניסה עדכונים התואמים את צרכיה המיוחדים (ראו האמור לגבי Pending changes בראשית הרשימה),  ורבים מציינים את הצורך בהדרכה ותמיכה למשתמשים בוויקי, לא הוצגו שיפורים או שינויים שהוכנסו במנשק הוויקי בניסיון לסייע למשתמשים ולקדם את הטמעתו במערכת ההשכלה הגבוהה.

תמי נויטל


יום שני, 12 באפריל 2010

"לגעת בשמים" - מפגש ילדים לרגל יום השואה ולזכרו של אילן רמון


ביום ראשון ה- 11/04/2010 בשעה 17:00 התקיים באוניברסיטה הפתוחה, זו השנה החמישית, מפגש בין ילדים מכיתה ז' בבית ספר "שרת" בנתניה, לבין ילדים מחטיבות ביניים בסינסינטי, ארה"ב, לרגל יום השואה ולזכרו של אל"מ אילן רמון ז"ל שנספה במעבורת החלל "קולומביה".


המפגש, "לגעת בשמים", התקיים לראשונה לאחר מותו של אילן רמון, בעקבות ספר התנ"ך המיוחד שלקח איתו אל"מ רמון לחלל. ספר זה נכתב בברגן בלזן ע"י הרב שמעון דסברג, שנספה במחנה. בהיותו במחנה השתמש הרב דסברג בספר התנ"ך להכנת נערים לטקסי בר מצווה שהיה עורך שם בחשאי. פרופסור יהויכין יוסף ז"ל, שהיה המדען הראשי של ניסויי הצוות הישראלי במעברות החלל קולומביה וניצול שואה בעצמו, היה אחד מאותם נערים שעלו עם ספר זה לתורה בטקס בר המצוה שלו. לאחר שחרור ברגן בלזן מהכיבוש הנאצי, הביא אתו פרופסור יוסף את הספר לארץ, ולקראת טיסת מעבורת החלל "קולמביה" מסר אותו לאילן רמון כדי שיקח אותו איתו לחלל.

במפגש שהתקיים באמצעות מערכת וידאו קונפרנס
במחלקה לטכנולוגיות בהוראה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, השתתפו כ- 30 ילדים מנתניה וכ-100 ילדים מבתי הספר בסינסנטי. הילדים ארחו בארץ את דפי דסברג, בתו של ביתו של הרב דסברג, ובארה"ב, את הפרופסור לפיזיקה הנרי פנשל, אף הוא ניצול ברגן בלזן, המחזיק בעותק נוסף של אותו ספר תנ"ך. הילדים ראיינו את האורחים ושוחחו (באנגלית!) על השואה ומשמעותה עבורם.

המפגש שנערך בחסות "שותפות 2000 נתניה-סינסינטי" של הסוכנות היהודית, מהווה הזדמנות חשובה לילדים בגיל בר המצווה מהארץ ומארצות הברית, לשוחח על נושא השואה וכן כדי להפגש עם ניצולים ולשמוע עליה ממקור ראשון.




יום חמישי, 25 בפברואר 2010

גיליון 11 של "צליל מקוון", עלון שה"ם, יצא היום


בעלון הפעם:
נספר בקצרה על ערוצים נוספים שבהם התפרסמו תכנים שעלו לאתר פא"ר ונרחיב על אחד מהם - Google Book Search; נציג את המגמות בעולם המו"לות כפי שעלו מיריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט שהתקיים לפני כמה חודשים; נעדכן על מגמת העלייה בשימוש בווידיאו בהוראה באוניברסיטה הפתוחה וננסה לענות על השאלה מהו שיעור וידיאו טוב; נכיר את שיעורי התגבור מרחוק לסטודנטים לקויי למידה ונתאר את הספר המנגן בקורס האופרה שהוכן במסגרת פא"ר.

קריאה מהנה!

יום ראשון, 29 בנובמבר 2009

יריד הספרים הבי"ל בפרנקפורט - חדשנות בעולם המו"לות

יריד הספרים הבינלאומי נערך בפרנקפורט בין 14-18 באוקטובר האחרון. זהו אירוע חשוב ביותר בעולם המו"לות, עצום בגדלו ומגוון וצבעוני בתכניו.
פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.













pBooks או eBooks?
האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.
הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.

התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.

יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!


יום חמישי, 29 באוקטובר 2009

כלי להערכת ההוראה באמצעות וידיאו

השימוש בוידיאו בתהליכי הוראה הולך ומתרחב במוסדות אקדמיים רבים. באוניברסיטה הפתוחה נלמדים כ-70 קורסים באמצעות וידיאו כתחליף להוראה פנים-אל-פנים, וקורסים אחרים משלבים רכיבי וידיאו לצד אמצעים אחרים. המגוון רחב של שימושי וידיאו באו"פ מחדד את הצורך להשיב על השאלה מהי הוראה טובה בוידיאו? מהם אותם רכיבי הוראה ולמידה שיכולים להפוך את הצפייה בשידורים ובהקלטות לחווית למידה משמעותית יותר? כיצד ניתן להעריך שיעור וידיאו טוב?
בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר, 2009, הציגו יעל שטימברג ובועז מרמלשטיין מצוות הוידיאו במרכז שה"ם מודל להערכת הלמידה באמצעות וידיאו. במודל זה נעשה שימוש בתהליכי הדרכה למרצים המלמדים באמצעות וידיאו, הוא מהווה כלי להערכה אישית של המרצה את איכות ההוראה שלו (תוך צפייה בהקלטות) וכן בסיס לקבלת משוב מן הסטודנטים אודות איכות ההוראה בקורס הנלמד באמצעות וידיאו.

יום שני, 26 באוקטובר 2009

עידוד אינטראקציה בין לומדים בבלוגים בקורס אקדמי

אחד המרכיבים החשובים בסביבת למידה מתוקשבת הוא האינטראקציה בין מרצים וסטודנטים ובין הסטודנטים לבין עצמם. בקורס "טכנולוגיות למידה לסוגיהן: עקרונות ויישום" הנלמד במסגרת התואר השני בחינוך, ניהלו הסטודנטים בלוגים אישיים במקביל לפעילות באתר הקורס, ב-ויקי ועוד. אחד ההיבטים המעניינים של הבלוגוספירה הוא השיתוף והדיאלוג שיכול להיווצר בין המשתתפים באופנים שונים (למשל תגובות על פוסטים או התיחסות בבלוג אחד לרשומה בבלוג אחר). לתגובות חשיבות רבה ליצירת מוטיבציה להמשך הכתיבה בבלוג.

מה מניע קוראים להגיב על רשומה? האם ניתן לעודד אינטראקציה בסביבת בלוגים?
אינה בלאו ונילי מור מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה (צוות ההוראה בקורס) ותמי נויטל (שה"ם) בדקו סוגיה זו והציגו את הממצאים בכנס מיט"ל האחרון שהתקיים ב-14 באוקטובר:


יום חמישי, 1 באוקטובר 2009

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל

בכנס הקרוב של מיט"ל שייערך בשנקר - ביה"ס גבוה להנדסה ולעיצוב, ביום רביעי, 14.10.09, יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות*:

1. "כלי להערכת ההוראה באמצעות וידאו" - יעל שטימברג, בועז מרמלשטיין (מושב א1)

2. "פא"ר (פתיחת אוצרות רוח): אתגרים בפיתוח המיזם " - לילך צ'רנוביץ (מושב א2)

3. "פא"ר ה OCW הראשון בעברית – ממצאים ראשונים על האתר, המבקרים והעדפותיהם " - יכין אפשטיין (מושב א2)

4. "אינטר-בלוגי": עידוד אינטראקציה בין הלומדים בבלוגים המלווים קורס אקדמי" - אינה בלאו, נילי מור (מהמחלקה לחינוך ופסיכולוגיה באו"פ) ותמי נויטל (מושב ב1)

*(קישורים למצגות ולמאמרים המלאים יועלו בהמשך)