מפגש הדרכה למרכזים

ביום ב', 9/2, התקיים בשה"ם מפגש הדרכה למרכזים בעלי ניסיון בהפעלת אתר קורס באו"פ.
מטרת ההדרכה היתה להפגיש חברי סגל הוראה בעלי ניסיון בהפעלת אתרי קורסים כדי להכיר אפשרויות ניהול מתקדמות, לדון בסוגיות משותפות למפעילי אתר קורס במערכת "אופוס" ולהתוודע לחומרים והפעלות נוספות שניתן לשלב באתר.

הנושאים העיקריים במפגש ההדרכה כללו:

• תהליכי תחזוקה וניהול שוטף של אתר הקורס - הכנה לסמסטר חדש, ניהול שוטף של הפעילות באתר לאורך הסמסטר, ארגון תכנים ונושאים ותיעוד מידע מסייע למנהל אתר הקורס.
• העשרת הנכחות הוירטואלית של מרכז ההוראה באתר וקישור בין הפעילות באתר לפעילות במפגשים פנים-אל-פנים.
• הפעלת סטודנטים באמצעות אתר הקורס - פעילויות לימודיות, פעילות חברתית ופעילות העשרה. ד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז הקורס "שיטות מחקר בחינוך" , הציג את הפעילות המגוונת של הפורומים באתר הקורס ואת תרומתם לתהליכים לימודיים וחברתיים כאחד.
• שימושי וידיאו בהוראה - צוות הוידיאו של מרכז שה"ם אירח את המרכזים באולפנים והציג את מגוון הדרכים בהם ניתן לשלב וידיאו בתהליכי הוראה ולמידה באו"פ. ההצגה כללה אפשרות להתנסות מעשית בעבודה מהאולפן.

חשיבותו של המפגש הזה היתה גם באפשרות שניתנה למרכזים ממחלקות שונות ובעלי ותק שונה באו"פ לשתף ידע, לגלות קשיים משותפים ולקיים שיח פתוח על היבטים שונים של שילוב התקשוב בתהליכי ההוראה.

מפגש זה הוא אחד מסדרת מפגשי הדרכה שמתקיימים בשה"ם לאורך שנת הלימודים האקדמית. מפגשים נוספים שיתקיימו בחודשים הבאים יהיו ניהול אתרי קורסים למתחילים (בשיתוף משו"ב), הדרכות לשימוש בויקי, פתיחת חומרי למידה לעולם (פרויקט פא"ר) ושימושי וידיאו בהוראה.

הרצאות בוידיאו לסטודנטים בדרום

עקב הלחימה בוטלו מפגשי הלימוד במרכזי האוניברסיטה הפתוחה באזור הדרום. כדי לסייע לסטודנטים תוגבר מאוד מערך שיעורי אופק בקורסים: מרכזי הוראה ומנחים המלמדים בדרום מעבירים שיעורים חיים בוידיאו מן הקמפוס ברעננה ומכיתות הוידאו קונפרנס ברמת אביב ובאר שבע, והסטודנטים יכולים לצפות בהם או בגרסא המוקלטת במועד נוח להם. מתחילת השבוע הועברו כ- 20 מפגשים כאלה בתחומי דעת שונים.

בנוסף לכך, בקורסים מסוימים נפתחו מפגשי ההנחיה המקוונים החיים והמוקלטים לכל הרשומים לקורס, ולא רק למי שבחר להירשם למפגשי אופק.

האו"פ פתחה את האולפנים גם למכללת ספיר, הסגורה לגמרי בימים אלו. קבוצת מרצים ממכללת ספיר עברה הדרכה והתנסות ראשונית בתחילת השבוע, וחבריה הקליטו כבר כעשר הרצאות מצולמות. הרצאות אלו יועלו לאתרי הקורסים של אותם מרצים.

האוניברסיטה הפתוחה התקבלה כחברה בקונסורציום OCW

בעקבות פרויקט פא"ר ולאחר תהליך ממושך של אישור המועמדות, התקבלה האוניברסיטה הפתוחה כחברה ברשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם אשר פתחו חומרי לימוד אקדמיים לצפייה חופשית באינטרנט ולשימוש הציבור הרחב ללא תשלום. האוניברסיטה הפתוחה היא החלוצה והיחידה מישראל, ומובילה את נושא הפתיחה החופשית של ספרי-לימוד אלקטרוניים וקוליים ושל חומרי-הלמידה הנלווים אליהם בארץ.

הקונסורציום הוא גוף בינלאומי המנוהל על ידי אוניברסיטת MIT בבוסטון, שהינה חלוצת תנועת ה-OCW (ראשי תיבות של Open Course-Ware, כלומר פתיחת חומרי [לימוד ששיכים ל-] קורסים). בקונסורציום חברים כיום יותר מ-200 מוסדות מעשרות מדינות, החל באפגניסטן וכלה ב-וויטנאם. לאלה נוספים גם פרויקטים של פתיחת חומרי לימוד כגון Connexions של אוניברסיטת רייס בטקסס, ה- Commonwealth of Learning של חבר העמים הבריטי ועוד. החברות בקונסורציום מחייבת פתיחה של חומרי לימוד לפחות בעשרה קורסים, חינם ותוך מתן אפשרות למשתמשים חיצוניים לעשות בחומר ככל שירצו אך ורק למטרות הוראה ומחקר (תחת רשיון קריאטיב קומונס) במסגרת לא-מסחרית וללא כוונת רווח. גופים בינלאומיים כאו"נסקו וה-OECD מגדירים את תנועת ה-OCW העולמית כבעלת פוטנציאל עצום לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לציבורים נרחבים, בפרט במדינות המתפתחות.

בפרויקט פא"ר פתחה האו"פ עד כה חומרי לימוד בלמעלה מ-100 קורסים, ובהם כ-45 ספרי-לימוד בפורמט e-book וספרים קוליים בפורמט MP3.

אתר חדש לשה"ם - מה חדש?

אנו מעלים היום בשעה טובה את האתר החדש של מרכז שה"ם.

מה חדש?

עיצוב
בולט לעין העיצוב הגראפי העדכני והארגון המחודש של התכנים בדף החדש. כמו כן, סרטון הפלאש על פעילויות המרכז (בהמשך עתידים לעלות סרטונים נוספים ). התכנים הקודמים נמצאים, אך עברו עדכון וחלקם שינה את מקומו: לסטודנטים ולצוות ההוראה הוקצה אזור משלהם, ובו קישורים לכלים ולמשאבי תמיכה ועזרה. תאור הפעילויות העיקריות של מרכז שה"ם נמצא באזור מרכזי בדף והנכם מוזמנים לעיין ולהתעדכן בעשייה המגוונת המתקיימת
באו"פ בתחום שילוב הטכנולוגיות בתהליכי הוראה ולמידה מרחוק.

חיפושים
באתר מנגנון חיפוש פנימי (פינה שמאלית עליונה) וכן מנגנון חיפוש משופר לשמות/מספרי קורסים. שימו לב להשלמת שם הקורס או מספרו בהקלדת תווים ספורים בלבד בחלונית חיפוש הקורסים.

רשימת קורסים ומחלקות
הרשימה המלאה של אתרי מחלקות וקורסים לכל סמסטר נפתחת בדף נפרד ומעוצב כדי להקל על המשתמשים. בראש הדף נמצאת חלונית חיפוש ואפשרות לבחור סמסטרים קודמים.

חדשות ועדכונים
רשימה ממוזגת של עדכונים מנהליים ממרכז שה"ם, מאתר פא"ר (חומרי הלימוד הפתוחים לציבור) ובלוג שה"ם. לנוחותכם, ניתן לקבל עתה עדכונים גם ב- RSS (איך? ראו הסבר קצר).

תודות לכל העושים במלאכה: רועי, אורית ואורי על הביצוע הטכני, בנות הצוות הפדגוגי שייעצו, עדנה ואיתי על המשיכה בחוטים, גבי ומארק על ה-QA וכל אנשי שה"ם על הרוח הגבית.


נשמח לשמוע את דעתכם על האתר החדש, הצעות להמשך, בקשות ורעיונות.


תמי נויטל

פתיחת תכני קורסים - איך זה מתנהל?

השבוע שעבר עמד בסימן חגיגות ההשקה של פורטל פא"ר, אתר ה- Open CourseWare של האוניברסיטה הפתוחה. מעבר לספרי קורסים ייפתחו באתר גם משאבי למידה שונים שפותחו באו"פ: הרצאות מוקלטות, מילוני מושגים, לומדות, , בחינות ותרגילים, משאבים ויזואליים ועוד. בשלב הנכחי היקף הפריטים האלה באתר מצומצם למדי, אולם מטרת הפרויקט היא לעודד את מרכזי ההוראה לצרף לפא"ר את מיטב משאבי הלמידה שפיתחו עבור הקורסים שלהם (מה יוצא להם מזה?) . לילך צ'רנוביץ, מנהלת הפרויקט, מתארת את התהליך המובנה שפותח במטרה להקל על מרכזי ההוראה להשתלב בפא"ר תוך הבטחת איכותם האקדמית של החומרים שייפתחו לציבור באתר:

1. מרכז הוראה המבקש לצרף פריט מקורס לפא"ר יכול לעשות זאת מתוך אתר הקורס עצמו. מערכת אתרי הקורסים של האו"פ כוללת היום אפשרות לסמן דפים/תכנים ספציפיים אותם מייעד מרכז ההוראה לפתיחה לקהל הרחב.
   
2. בכל מחלקה נבחר אחראי תוכן שתפקידו לקיים בקרה אקדמית על החומרים האלה ולאשר את פרסומם. כל מחלקה קבעה באופן עצמאי את הסטנדרטים האקדמיים לתכנים המפורסמים בפא"ר ע"י אנשיה.
   


3. חומרים שאושרו לפרסום עוברים שלבי עיבוד והכנה הכוללים (במקרה הצורך) עריכה לשונית, שיפור גרפיקה ועיצוב וכן הסדרת זכויות יוצרים במידה ובפריט קיימים תכנים שנלקחו ממקורות חיצוניים.
   


4. בסוף התהליך, לאחר בדיקה ואישור סופי של מרכז ההוראה ואחראי התוכן המחלקתי מצורף הפריט הנבחר לאתר פא"ר ונפתח לציבור הרחב.

מובן שהתהליך כרוך בהשקעת עבודה מצד מרכזי ההוראה, הן בהכנה הראשונית של הפריט לפרסום והן בהמשך התחזוקה והעדכון של הפריטים הללו. הדבר נלקח בחשבון ע"י מנהלי הפרויקט ומרכזים מקבלים תגמול כספי על השקעתם. חשוב לציין כי כך ניתנת למרכז הזדמנות לפתח חומרי הוראה משופרים לקורס שלו תוך קבלת תמיכה מקצועית מורחבת, תגמול כספי מסוים ואפשרות פרסום של התוצר המוגמר לקהל נרחב של אנשי מקצוע ומתעניינים בנושא.

מה מניע מרכז הוראה לפתוח או להימנע מפתיחת חומרים לפא"ר? נשמח לשמוע את תגובותיכם בנושא ולפתח דיון שיהיה רב ערך לכולנו.

לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!

תופעת ה- Open CourseWare מתפשטת במוסדות האקדמיים ברחבי העולם ומתחילה את דרכה גם בארץ, עם פתיחת פורטל פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה בחודש הבא. אוניברסיטאות רבות פותחות חלקים מן הקורסים שלהן לעיון חופשי של הציבור הרחב: סילבי ורשימות קריאה, סיכומי הרצאות, מערכי שיעור, משאבים אינטראקטיביים, תרגילים ומבחנים ואף הקלטות אודיו ווידיאו של הרצאות וקורסים שלמים.

ה- Open CourseWare משרת אינטרסים שונים של האוניברסיטאות עצמן (בעיקר בתחום הפרסום ויחסי הציבור של המוסד, אך גם בכל הנוגע להשבחת חומרי הלמידה) ומובן שהוא תורם רבות לציבור המשתמשים בתוצרים הללו. אולם מה באשר למרצים, יוצרי התכנים, שמתבקשים לאפשר את הפצת חומרי הלמידה שלהם בהיקף שלא נודע כמוהו בעבר? מה יוצא להם מזה? מרכזת הוראה באו"פ שנשאלה אם תסכים לפתוח חומרים מאתר הקורס שלה הזדעזעה מעצם הרעיון: "לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!"

גולשי אינטרנט רבים חיים היום בעולם של שיתוף בתכנים: אתרים רבים פתוחים לקבל את הטקסטים, הצילומים המשפחתיים והאמנותיים, את המצגות, סרטוני הוידיאו והיצירות המוסיקליות שמחברים חובבים ומקצוענים בכל רחבי העולם. רבים מהסרטונים ב- YouTube, הצילומים ב- Flickr או המצגות ב- Slideshare (אם להפנות לידועים ביותר) זוכים לחשיפה גלובאלית ומאפשרים למתעניינים בהם לתקשר אלו עם אלו וליוצרים לקבל משוב אותנטי ליצירתם.

האם חומרי הלמידה בפורטל פא"ר יוצגו בפינת "הצינור" בחדשות סוף השבוע בערוץ טלויזיה מסחרי? סביר להניח שלא. אולם החומרים האלה בהחלט יוכלו לקשר בין מרכז ההוראה למתעניינים בתחומי ההתמחות שלו, לאנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות, לעמיתים אחרים באו"פ שמעולם לא נכנסו להתרשם מן המתרחש באתרי קורסים אחרים משלהם. משאב למידה משובח הוא כרטיס ביקור אקטיבי של היוצר הפונה לקהל החשוב ביותר: עמיתים למקצוע - בכירים וזוטרים - וציבור המתעניינים בנושא. מי מאתנו (וחשוב יותר, מי מבכירי המוסד והדיסציפלינה שלו) היה שומע על Michael Wesch , מרצה אלמוני לאנתרופולוגיה מקנזס, אלמלא העלה ליוטיוב את הסרטון שהכין לתלמידיו כדי להסביר את תופעת web 2.0 בחמש דקות? (לחצו על more info בריבוע האפור למעלה מימין כדי לקרוא מעט על השפעת פרסומו של הסרטון באתר) ומי לא היה נהנה מחברות בקהילת בעלי עניין בתחומו המקצועי לצרכי שיתוף חומרים והחלפת דעות?

פתיחת אתרי קורסים או פריטים מסוימים מתוכם לציבור הרחב משרתת לא רק את המוסד, אלא גם את מרכז ההוראה. היא מעודדת שיפור ושכלול של חומרי הוראה, מאפשרת לו לקבל משוב והערכה מקצועית ממביני דבר לעבודתו, מאפשרת להציג את תכני הקורס בפני סטודנטים פוטנציאליים בקנה מידה רחב, לבסס את שמו כמומחה בתחומו ומקלה על יצירת קשר עם עמיתים למקצוע לצרכי שיתופי פעולה במחקר או עזרה הדדית.

ומה באשר לחששות מניצול לרעה של הפתיחות הזו? דעתנו היא שניתן למזער את הסיכונים וכי התועלת האפשרית עולה בהרבה על הפגיעה ממנה חוששים. מה דעתכם?

כנס מידע2008

כנס מידע2008 נערך בתל-אביב בין 30.3 - 2.4 וכמדי שנה נפגשו בו אנשי קהילת המידע בישראל וכן נציגים של מו"לים וחברות טכנולוגיות מהארץ ומחו"ל.

ד"ר יואב יאיר, ראש שה"ם, הציג בכנס את פרויקט פא"ר, העומד להפתח לציבור בחודש מאי הקרוב. במסגרת פא"ר (פתיחת אוצרות רוח) ייפתחו לעיון הציבור ספרי קורס של כ-50 קורסים של האוניברסיטה הפתוחה (10 בשלב הראשון) במתכונת של ספרים מקוונים וכן בגירסה קולית. בנוסף לספרי הקורס ייפתחו גם חומרי למידה שונים שפותחו ע"י מרכזי הוראה באוניברסיטה כמו הרצאות מוקלטות, תרגילים, מטלות לימודיות שונות וכד'. בהרצאתו " גישה חופשית לספרים ולמקורות אלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה בישראל: פרויקט פא"ר" תיאר יואב יאיר את הפרויקט, את מניעי האוניברסיטה להשתלב במגמה הגוברת בעולם האקדמי לפתוח חומרי למידה לעיון הציבור הרחב, את האפשרויות המגוונות של מנשק הספר האלקטרוני בו יוצגו הספרים ועוד. (1.7 מ"ב)

תמי נויטל הציגה את "מחברות פתוחות - עולמות התוכן של האוניברסיטאות" - סקירה על פרויקטים של Open CourseWare בעולם, ופא"ר בתוכם, סוגי החומרים שמוצעים היום לעיון ואף לשימוש חוזר וכיצד ניתן למצוא חומרים אלה. (3.6 מ"ב)
בהרצאה נוספת "ספריה 2.0 - מצרכי החוקר לבניית שירותים ייעודיים ", הציגה תמי נויטל תוצאות מחקר על צרכי מידע של אנשי סגל אקדמי וכיצד יכולות הספריות האקדמיות לסייע בקידום ההפצה והשיתוף של מידע וידע בין אנשי הסגל. (190 ק"ב)