Google Wave - המסר הוא העיקר, לא אמצעי התקשורת

בערב חג השבועות חשפו אנשי הפיתוח של גוגל (וידיאו, 80 דק' ארוכות (-: ) פלטפורמת תקשורת חדשה שכינויה Google Wave . מאז, זהו אחד מנושאי השיח הבולטים ביותר במדיה החברתית (בלוגים, טוויטר, והתחלת מעקב ב-google trends ).

מבלי להיכנס לתיאורים פרטניים מאוד של יכולות המוצר, ניתן לומר שהשינוי הגדול והבולט ביותר שמבשרת הפלטפורמה החדשה הזו הוא הסרת המחסומים הקיימים היום בין סוגים שונים של אמצעי התקשרות מקוונים לחילופי מידע ושיתוף במשאבי מידע (IM, דואל, פורום, צ'ט, רשתות חברתיות, בלוגים, דפי ויקי, טלפונים סלולאריים ועוד). אם כיום אנו יכולים לנהל שרשור שיחה בין מספר משתתפים בפורום, או בדואל או בתגובות/שיחה בבלוג וויקי, כשכל "שיחה" כזו ייחודית לכלי שבו היא מתנהלת, הרי שב- google wave ניתן ליצור שרשור חי (wave) שאותו ניתן להטמיע בקלות רבה באתרים, לקשר לטלפון סלולארי ולשתף אחרים באמצעות ממשק ה-google wave . כל משתתפי ה-wave יכולים להגיב בשרשור (במקום הרלוונטי בשיח, לא רק בסופו) בכלי המתאים להם ובכל שלב ניתן לשלב נמענים נוספים הרואים את כל השרשור ואף יכולים לשחזר את התפתחותו בלחיצת כפתור.

הקלות הרבה של שיתוף ועריכה של משאבי מידע (הודעות, מסמכים, קבצי מדיה) באמצעות "גרור וזרוק", ותיעוד מפורט של ה"היסטוריה" של כל wave, יהפכו את הכלי החדש לאמצעי קל ונוח לעבודה שיתופית. הייחוד של ה-wave הוא שילוב בתצוגה אחת של המסמך עצמו והתקשורת המתרחשת בין השותפים לו במקום הרלוונטי במסמך. מאפיין זה, לצד כלי "היסטוריה" מתוחכם, בודק איות חכם, אפשרות של עבודה בו-זמנית על המסמך מפלטפורמות שונות ויכולת הפקה של גירסאות "לפרסום" נטולות הערות ואינטראקציה, מרמזים על אפשרויות שימוש נרחבות של google wave כאמצעי לעבודה ולמידה שיתופית בארגונים ומוסדות חינוך, למשל.

ה-google wave הוא פרויקט קוד פתוח, ובהצגת המוצר הושם דגש רב על הפתיחות והשאיפה של Google לשתף את קהילת המפתחים בהרחבת יכולותיו של המוצר החדש. בדרך זו ניתן יהיה להגיע במהירות רבה יותר לפיתוחים שיענו על צרכים ייחודיים של קהילות משתמשים שונות - כמו למשל התממשקות לטוויטר, לפייסבוק, לשירותי דואל מקוונים אחרים ועוד.

כמו כל מצגת בכנס מפתחים, המוצר נראה מלהיב. התפיסה חדשנית, האפשרויות אינסופיות והעתיד ורוד ביותר. עם זאת, כדאי לחכות לשחרור גירסא למשתמשים כדי לבחון עד כמה באמת יוגשמו ההבטחות שניתנו בחשיפה הראשונית. בינתיים אפשר להיכנס לתור המבקשים להשתתף בהתנסות...

תמי נויטל

פרופיל אישי בגוגל - כרטיס ביקור וירטואלי

הבעיה
אנו מפזרים רסיסי מידע אישי ותיעוד מסוגים שונים ברחבי הרשת: כל מי שפתח חשבון או העלה מידע מזוהה לכלים ורשתות חברתיות (פייסבוק, לינקדאין, מקושרים, טוויטר, דלישס ואחרים), כתב תגובה בפורום, היה נשוא כתיבה במאמר/טור/דף כלשהו או תויג בשמו על גבי תצלום או סרטון וידיאו, השאיר עקבות ברשת שניתן לגלותם גם באמצעי חיפוש פשוטים. אם תריצו חיפוש על שמכם (בעברית ובלועזית) בגוגל, תופתעו מן הסתם לגלות ששמכם מופיע ברשת פעמים רבות במקומות ובהקשרים שלעתים כבר שכחתם מקיומם. אם מישהו מעוניין למצוא אתכם או מידע מדויק עליכם, גם הוא ניזון מאותם רסיסי מידע לא מבוקרים.

פתרון אפשרי
גוגל מאפשר עתה לבעלי חשבון שלו לערוך לעצמם דף פרופיל אישי מפורט ולקבל כתובת אינטרנט קלה בסגנון http://www.google.com/profiles/myname . בדף זה ניתן לכלול תמונה, ביוגרפיה קצרה, קישורים לדפים/משאבים אחרים ברשת (אלבומי תמונות, מצגות, סרטונים, טקסטים, אתר אישי או מקצועי), הבלטת יכולות אישיות או מקצועיות ואינפורמציית קשר. ניתן גם להגדיר הרשאות צפייה במידע הזה לשמירת פרטיות במקרה הצורך. הפרופיל גם מאפשר לאנשים לשלוח אלינו הודעות או מידע מבלי לחשוף את כתובת הדואל שלנו.
ככל שמוסיפים בפרופיל יותר מידע מזהה (כמו עיסוק, מקום מגורים, הפניות לאתר אישי), גוברת יכולתו של גוגל למצוא ולהציג את הפרופיל בעת חיפוש אחר אותו שם או אותן מילים.

בעד? נגד?
גוגל הוא אמצעי החיפוש המועדף ע"י רוב משתמשי הרשת ומשום כך חשוב מאוד לדעת ואף להשפיע על התוצאות הראשונות שיוצגו על ידו למחפשים אחרינו. בדרך כלל איננו יכולים - או טורחים - להעלים מידע שכבר נמצא במאגרי גוגל, אולם אם נצליח למצב גבוה את הדף האישי הערוך על ידנו, נשפיע במידה רבה על המידע שמגיע למחפש הסביר. בנוסף לכך, קל יותר לנהל זהות מבוזרת אם יש דף אחד המרכז עבורנו את הקישורים לכל האתרים האחרים...

מאידך, ליוזמה זו של גוגל יש גם משמעויות מרחיקות לכת מבחינת פרטיותנו ושליטתו של גוגל במידע גלוי ונסתר אודותינו: ככל שנמסור יותר פרטים אישיים, בצירוף מידע על חברים ואנשי קשר (מחשבון הדואל ודפי רשתות חברתיות) ותיעוד הגלישה וחיפושי המידע שלנו (בגוגל, כמובן), יתאפשר לגוגל ליצור אינדכס מפורט ופולשני מאוד שעשוי לשרת את החברה בעתיד לצרכי פילוח ופרסום, שלא לדבר על אפשרויות פרנואידיות יותר.

אז מה עושים?
הפרופיל האישי בגוגל רק חידד עוד יותר בעיה אינהרנטית של משתמשי הרשת: הרצון לשמירה על פרטיות מול הרצון להציג את כישורינו ולהשתמש בכלים לניהול קשרינו החברתיים. לדעתי מומלץ לבחור בדרך ביניים של חשיפה מבוקרת: הרכיבו פרופיל/ים המשרתים אתכם, מבליטים את הישגיכם ויכולותיכם ומאפשרים הצצה לאישיותכם ותחומי העניין שלכם (אלה שמתאימים לחשיפה פומבית, כמובן). ככל שפרופילים אלה יהיו בולטים יותר בתוצאות החיפוש, הם יעצבו את מה שידוע לאנשים אחרים עליכם. אנשי אקדמיה יכולים לקשר בפרופיל שלהם לדף האישי באוניברסיטה, למשאבים שפתחו לפא"ר, לתמונות מכנסים, מצגות והרצאות מוקלטות... כל מה שיעשיר את הפרופיל המקצועי שלהם.

תמי נויטל

מפגש הדרכה למרכזים

ביום ב', 9/2, התקיים בשה"ם מפגש הדרכה למרכזים בעלי ניסיון בהפעלת אתר קורס באו"פ.
מטרת ההדרכה היתה להפגיש חברי סגל הוראה בעלי ניסיון בהפעלת אתרי קורסים כדי להכיר אפשרויות ניהול מתקדמות, לדון בסוגיות משותפות למפעילי אתר קורס במערכת "אופוס" ולהתוודע לחומרים והפעלות נוספות שניתן לשלב באתר.

הנושאים העיקריים במפגש ההדרכה כללו:

• תהליכי תחזוקה וניהול שוטף של אתר הקורס - הכנה לסמסטר חדש, ניהול שוטף של הפעילות באתר לאורך הסמסטר, ארגון תכנים ונושאים ותיעוד מידע מסייע למנהל אתר הקורס.
• העשרת הנכחות הוירטואלית של מרכז ההוראה באתר וקישור בין הפעילות באתר לפעילות במפגשים פנים-אל-פנים.
• הפעלת סטודנטים באמצעות אתר הקורס - פעילויות לימודיות, פעילות חברתית ופעילות העשרה. ד"ר אבישי אנטונובסקי, מרכז הקורס "שיטות מחקר בחינוך" , הציג את הפעילות המגוונת של הפורומים באתר הקורס ואת תרומתם לתהליכים לימודיים וחברתיים כאחד.
• שימושי וידיאו בהוראה - צוות הוידיאו של מרכז שה"ם אירח את המרכזים באולפנים והציג את מגוון הדרכים בהם ניתן לשלב וידיאו בתהליכי הוראה ולמידה באו"פ. ההצגה כללה אפשרות להתנסות מעשית בעבודה מהאולפן.

חשיבותו של המפגש הזה היתה גם באפשרות שניתנה למרכזים ממחלקות שונות ובעלי ותק שונה באו"פ לשתף ידע, לגלות קשיים משותפים ולקיים שיח פתוח על היבטים שונים של שילוב התקשוב בתהליכי ההוראה.

מפגש זה הוא אחד מסדרת מפגשי הדרכה שמתקיימים בשה"ם לאורך שנת הלימודים האקדמית. מפגשים נוספים שיתקיימו בחודשים הבאים יהיו ניהול אתרי קורסים למתחילים (בשיתוף משו"ב), הדרכות לשימוש בויקי, פתיחת חומרי למידה לעולם (פרויקט פא"ר) ושימושי וידיאו בהוראה.

הרצאות בוידיאו לסטודנטים בדרום

עקב הלחימה בוטלו מפגשי הלימוד במרכזי האוניברסיטה הפתוחה באזור הדרום. כדי לסייע לסטודנטים תוגבר מאוד מערך שיעורי אופק בקורסים: מרכזי הוראה ומנחים המלמדים בדרום מעבירים שיעורים חיים בוידיאו מן הקמפוס ברעננה ומכיתות הוידאו קונפרנס ברמת אביב ובאר שבע, והסטודנטים יכולים לצפות בהם או בגרסא המוקלטת במועד נוח להם. מתחילת השבוע הועברו כ- 20 מפגשים כאלה בתחומי דעת שונים.

בנוסף לכך, בקורסים מסוימים נפתחו מפגשי ההנחיה המקוונים החיים והמוקלטים לכל הרשומים לקורס, ולא רק למי שבחר להירשם למפגשי אופק.

האו"פ פתחה את האולפנים גם למכללת ספיר, הסגורה לגמרי בימים אלו. קבוצת מרצים ממכללת ספיר עברה הדרכה והתנסות ראשונית בתחילת השבוע, וחבריה הקליטו כבר כעשר הרצאות מצולמות. הרצאות אלו יועלו לאתרי הקורסים של אותם מרצים.

האוניברסיטה הפתוחה התקבלה כחברה בקונסורציום OCW

בעקבות פרויקט פא"ר ולאחר תהליך ממושך של אישור המועמדות, התקבלה האוניברסיטה הפתוחה כחברה ברשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בעולם אשר פתחו חומרי לימוד אקדמיים לצפייה חופשית באינטרנט ולשימוש הציבור הרחב ללא תשלום. האוניברסיטה הפתוחה היא החלוצה והיחידה מישראל, ומובילה את נושא הפתיחה החופשית של ספרי-לימוד אלקטרוניים וקוליים ושל חומרי-הלמידה הנלווים אליהם בארץ.

הקונסורציום הוא גוף בינלאומי המנוהל על ידי אוניברסיטת MIT בבוסטון, שהינה חלוצת תנועת ה-OCW (ראשי תיבות של Open Course-Ware, כלומר פתיחת חומרי [לימוד ששיכים ל-] קורסים). בקונסורציום חברים כיום יותר מ-200 מוסדות מעשרות מדינות, החל באפגניסטן וכלה ב-וויטנאם. לאלה נוספים גם פרויקטים של פתיחת חומרי לימוד כגון Connexions של אוניברסיטת רייס בטקסס, ה- Commonwealth of Learning של חבר העמים הבריטי ועוד. החברות בקונסורציום מחייבת פתיחה של חומרי לימוד לפחות בעשרה קורסים, חינם ותוך מתן אפשרות למשתמשים חיצוניים לעשות בחומר ככל שירצו אך ורק למטרות הוראה ומחקר (תחת רשיון קריאטיב קומונס) במסגרת לא-מסחרית וללא כוונת רווח. גופים בינלאומיים כאו"נסקו וה-OECD מגדירים את תנועת ה-OCW העולמית כבעלת פוטנציאל עצום לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לציבורים נרחבים, בפרט במדינות המתפתחות.

בפרויקט פא"ר פתחה האו"פ עד כה חומרי לימוד בלמעלה מ-100 קורסים, ובהם כ-45 ספרי-לימוד בפורמט e-book וספרים קוליים בפורמט MP3.

אתר חדש לשה"ם - מה חדש?

אנו מעלים היום בשעה טובה את האתר החדש של מרכז שה"ם.

מה חדש?

עיצוב
בולט לעין העיצוב הגראפי העדכני והארגון המחודש של התכנים בדף החדש. כמו כן, סרטון הפלאש על פעילויות המרכז (בהמשך עתידים לעלות סרטונים נוספים ). התכנים הקודמים נמצאים, אך עברו עדכון וחלקם שינה את מקומו: לסטודנטים ולצוות ההוראה הוקצה אזור משלהם, ובו קישורים לכלים ולמשאבי תמיכה ועזרה. תאור הפעילויות העיקריות של מרכז שה"ם נמצא באזור מרכזי בדף והנכם מוזמנים לעיין ולהתעדכן בעשייה המגוונת המתקיימת
באו"פ בתחום שילוב הטכנולוגיות בתהליכי הוראה ולמידה מרחוק.

חיפושים
באתר מנגנון חיפוש פנימי (פינה שמאלית עליונה) וכן מנגנון חיפוש משופר לשמות/מספרי קורסים. שימו לב להשלמת שם הקורס או מספרו בהקלדת תווים ספורים בלבד בחלונית חיפוש הקורסים.

רשימת קורסים ומחלקות
הרשימה המלאה של אתרי מחלקות וקורסים לכל סמסטר נפתחת בדף נפרד ומעוצב כדי להקל על המשתמשים. בראש הדף נמצאת חלונית חיפוש ואפשרות לבחור סמסטרים קודמים.

חדשות ועדכונים
רשימה ממוזגת של עדכונים מנהליים ממרכז שה"ם, מאתר פא"ר (חומרי הלימוד הפתוחים לציבור) ובלוג שה"ם. לנוחותכם, ניתן לקבל עתה עדכונים גם ב- RSS (איך? ראו הסבר קצר).

תודות לכל העושים במלאכה: רועי, אורית ואורי על הביצוע הטכני, בנות הצוות הפדגוגי שייעצו, עדנה ואיתי על המשיכה בחוטים, גבי ומארק על ה-QA וכל אנשי שה"ם על הרוח הגבית.


נשמח לשמוע את דעתכם על האתר החדש, הצעות להמשך, בקשות ורעיונות.


תמי נויטל

פתיחת תכני קורסים - איך זה מתנהל?

השבוע שעבר עמד בסימן חגיגות ההשקה של פורטל פא"ר, אתר ה- Open CourseWare של האוניברסיטה הפתוחה. מעבר לספרי קורסים ייפתחו באתר גם משאבי למידה שונים שפותחו באו"פ: הרצאות מוקלטות, מילוני מושגים, לומדות, , בחינות ותרגילים, משאבים ויזואליים ועוד. בשלב הנכחי היקף הפריטים האלה באתר מצומצם למדי, אולם מטרת הפרויקט היא לעודד את מרכזי ההוראה לצרף לפא"ר את מיטב משאבי הלמידה שפיתחו עבור הקורסים שלהם (מה יוצא להם מזה?) . לילך צ'רנוביץ, מנהלת הפרויקט, מתארת את התהליך המובנה שפותח במטרה להקל על מרכזי ההוראה להשתלב בפא"ר תוך הבטחת איכותם האקדמית של החומרים שייפתחו לציבור באתר:

1. מרכז הוראה המבקש לצרף פריט מקורס לפא"ר יכול לעשות זאת מתוך אתר הקורס עצמו. מערכת אתרי הקורסים של האו"פ כוללת היום אפשרות לסמן דפים/תכנים ספציפיים אותם מייעד מרכז ההוראה לפתיחה לקהל הרחב.
   
2. בכל מחלקה נבחר אחראי תוכן שתפקידו לקיים בקרה אקדמית על החומרים האלה ולאשר את פרסומם. כל מחלקה קבעה באופן עצמאי את הסטנדרטים האקדמיים לתכנים המפורסמים בפא"ר ע"י אנשיה.
   


3. חומרים שאושרו לפרסום עוברים שלבי עיבוד והכנה הכוללים (במקרה הצורך) עריכה לשונית, שיפור גרפיקה ועיצוב וכן הסדרת זכויות יוצרים במידה ובפריט קיימים תכנים שנלקחו ממקורות חיצוניים.
   


4. בסוף התהליך, לאחר בדיקה ואישור סופי של מרכז ההוראה ואחראי התוכן המחלקתי מצורף הפריט הנבחר לאתר פא"ר ונפתח לציבור הרחב.

מובן שהתהליך כרוך בהשקעת עבודה מצד מרכזי ההוראה, הן בהכנה הראשונית של הפריט לפרסום והן בהמשך התחזוקה והעדכון של הפריטים הללו. הדבר נלקח בחשבון ע"י מנהלי הפרויקט ומרכזים מקבלים תגמול כספי על השקעתם. חשוב לציין כי כך ניתנת למרכז הזדמנות לפתח חומרי הוראה משופרים לקורס שלו תוך קבלת תמיכה מקצועית מורחבת, תגמול כספי מסוים ואפשרות פרסום של התוצר המוגמר לקהל נרחב של אנשי מקצוע ומתעניינים בנושא.

מה מניע מרכז הוראה לפתוח או להימנע מפתיחת חומרים לפא"ר? נשמח לשמוע את תגובותיכם בנושא ולפתח דיון שיהיה רב ערך לכולנו.