פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.
pBooks או eBooks?
האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.
הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .
דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.
התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.
יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!
