עלון שה"ם "צליל מקוון" התפרסם היום

בעלון הפעם: יחידה חדשה בשה"ם, פרק בספר אודות יישום הוויקי בהשכלה הגבוהה, יוזמת הספרים האלקטרוניים באוניברסיטה הפתוחה, המעבר לסביבת הלמידה Moodle ועוד.

פרויקטים מרכזיים בשה"ם - סקירה לרגל ביקור נשיאת האו"פ במחלקה

נשיאת האו"פ, פרופ' חגית מסר-ירון, וסגניתה, פרופ' יהודית גלעזר, ביקרו הבוקר במרכז שה"ם. במהלך הביקור הוצג המבנה הארגוני החדש של המרכז ופרויקטים מרכזיים שבהם עוסקות עתה יחידותיו השונות:

Shoham main projects 2010

View more presentations from Shoham Center - Open University of Israel.

אנשי שה"ם בכנס מיט"ל השמיני - 30.6.2010

כנס מיט"ל השמיני יתקיים השנה בקמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברעננה ביום רביעי הקרוב, 30.6.2010 . התכנית מגוונת ורלוונטית לכל העוסקים בשילוב התקשוב בהוראה - אנשי תמיכה, צוותי הוראה וחוקרים.

בכנס יציגו אנשי שה"ם את ההרצאות הבאות (לאחר הכנס נעלה כאן גם את המצגות):

• אמיר וינר: "יוזמת ספרי הלימוד הדיגיטאליים באו"פ" (מושב ב2).
• מיכל בצר-אמר: "הכיתה הוירטואלית: תאור מקרה, האוניברסיטה הפתוחה" (מושב ב3).
• יכין אפשטיין: "פתיחת אוצרות רוח בעיני הסגל האקדמי" (מושב ג2).

להתראות בכנס מיט"ל!

אקדמיית ויקיפדיה 2010

כנס אקדמיית ויקיפדיה השני באוניברסיטת תל-אביב היה יום ארוך וגדוש שבמהלכו הוצג השימוש בוויקי במסגרות אקדמיות (הוראה, מחקר ושת"פ בין-אוניברסיטאי) ובבתי ספר בישראל.

המושב הראשון הוקדש לעדכונים בנושאי ויקיפדיה (הפעלת מנגנון Pending Changes להצגת שינויים הממתינים לבדיקת עורכים בערכים מוגנים)  וכן לשני דוברים מרכזיים:

• סמואל קליין, חבר הועד המנהל של קרן ויקימדיה העולמית, מנהל קשרי חוץ בפרוייקט "מחשב לכל ילד" (One Laptop per Child) בארצות הברית, הציג פעילות ויקיפדית של נוער בארצות מתפתחות שונות וכן פיתוחים המאפשרים שימוש בחומרי ויקיפדיה במחשבים הפשוטים שניתנים להם במסגרת הפרויקט.
• ויקטור מאייר-שונברגר, ראש המרכז לחקר מדיניות מידע וחדשנות באוניברסיטה הלאומית של סינגפור, מחבר הספר "Delete", דן בזיכרון ושיכחה בעידן הדיגיטלי, וקרא לחברה המשתתפת באינטרנט לשוב וללמוד לשכוח, או לפחות לייצר מנגנונים שיאפשרו לנהל ובמקרה הצורך אף ליצור תפוגה מבוקרת של מידע שנשמר ברשת.

המושב השני עסק בשימוש בויקי באקדמיה ובלימודים אקדמיים והוצגו בו הן מחקרים והן שימושי ויקי בהוראה ומחקר:

• ד"ר גילה קורץ ופרופ' יהודית בר-אילן הציגו מחקר [קישור למצגת מכנס מיט"ל 2009] שבחן את עמדות הסטודנטים כלפי פוטנציאל יישום סביבת הוויקי כאמצעי ללמידה שיתופית מתוקשבת. סביבת הויקי בקורסים שנבדקו הוגדרה ע"י הסטודנטים כחיובית וכתורמת לתהליך למידה אפקטיבי. עוד נמצא כי המנחה הוא גורם משמעותי שמדרבן ומעודד לשיתופיות בין הלומדים;
• ד"ר נועה אהרוני מאונ' בר-אילן הציגה מחקר שבדק את תרומת הויקי ללמידה בקורס אקדמי [קישור למאמר ולמצגת מכנס מיט"ל 2008]  ע"י ניתוח תוכן מדוקדק של תרומות הסטודנטים והאינטראקציה ביניהם; 
•  ד"ר אורי אמיתי, מרצה להסטוריה מאונ' חיפה הציג את הויקי בו הוא משתמש לצרכי הוראה ומחקר ותהליך מתמשך של בדיקת הכלי ויכולותיו בהקשרים אקדמיים. הרצאתו היתה מעניינת במיוחד משום שהויקי הוא הפלטפורמה המקוונת היחידה בקורסים שלו ומתנהלת בו פעילות ענפה ומגוונת, ללא "תחרות" מאתר קורס ... בנוסף, ד"ר אמיתי מנסה להשתמש בוויקי כארכיון וכלי לארגון חומר מדעי בעבודת המחקר שלו והיות הויקי פתוח לעולם מאפשר למבקרים לעקוב אחר התהליך;
• לימור שגב ופרופ' שיזף רפאלי מאונ' חיפה הציגו את אתר ויקי משחק – אתר העוסק בשילוב "משחקים רציניים" (משחקי מחשב המשמשים להכשרה, למידה והוראה) בהשכלה הגבוהה. באתר מוקם מאגר מידע על משחקים רציניים, ומרוכזות הפניות לחדשות, מחקרים, מקורות מידע, כנסים ועוד ועוד. האתר מצוי עדיין בבנייה ופתוח לקריאה בלבד, אולם אין ספק שכדאי להמתין לפתיחתו למשתמשים.
  חסר היה לי אלמנט דינמי באתר: דף המרכז עדכונים חיים (דוגמת Netvibes) מאתרים ומקורות חדשותיים בנושא מתפתח זה.

המושב השלישי עסק בשימוש בוויקי במערכת החינוך בארץ:

• ד"ר דני בן-צבי מהפקולטה לחינוך באונ' חיפה תיאר את התרומה האפשרית של הוויקי - המבוסס על עקרונות של שיתופיות, דיאלוג ומאפשר שיוויון בין תורמי התכנים - לביסוס גישות של למידה שיתופית, דיאלוגית וסוציו-קונסטרוקטיביסטית בבתי הספר. ראוי לציון השימוש שהודגם בדף המשתמש כיומן למידה אישי (כדף פתוח לכתיבה חופשית או כטבלת עזר עם רובריקות מוגדרות מראש).
• שירי הגני מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה תיארה עיצוב סביבה לימודית שיתופית מבוססת ויקי, המשלבת למידה פנים אל פנים עם למידה מקוונת (Blended Learning) וניהול קורס בסביבה זו הלכה למעשה. ניהול יומנים אישיים פתוחים לקריאה בוויקי (משימת חובה בקורס) ותגובות עמיתים ביומנים ובמפגשים פא"פ חיברו את שתי הסביבות האלה ותרמו לאיכות הרפלקציה והקשר הבין-אישי בין משתתפי הקורס;
• ראניה חליל מהמגמה לטכנולוגיות בחינוך באונ' חיפה הציגה שימוש בוויקי להכשרת "נאמני מחשב"  וריכוז פעילותם במשך שנת הלימודים בבי"ס יסודי במגזר הערבי. הגישה להכשרת התלמידים לתפקידם היא של קהילה לומדת שיתופית, המבצעת משימות אישיות וקבוצתיות שונות בהנחיה צמודה של מורה. סקירה מפורטת יותר ניתן למצוא בכתבה זו.
• ד"ר חגית טל מהאוניברסיטה הפתוחה הציגה את מכלול השיקולים הפדגוגיים הנדרשים להילקח בחשבון בעת עיצוב מדדי הערכה ללמידה שיתופית והתייחסה לצורך להנגיש מידע ממערכת הוויקי לצוות ההוראה בדרך ידידותית וקלה לשימוש כדי לענות על אתגרי ההערכה בסביבה זו;
• ד"ר יעל פויס ממכללת אורנים הציגה עמדות לומדים כלפי השיתופיות והשקיפות של סביבת וויקי בשתי קבוצות מורים, ותיקים וטירונים;
• שאולה הייטנר מאיגוד האינטרנט הישראלי הציגה את פרויקט פיקיוויקי, שהוקם בשיתוף איגוד האינטרנט הישראלי, ויקימדיה ישראל ומט"ח והינו מאגר שיתופי לתמונות בפורמט דיגיטאלי בנושאי היסטוריה, גיאוגרפיה וחברה במדינת ישראל ובארץ ישראל. ייחודו של פיקיוויקי הוא מנשק המשתמש הידידותי המקל על המשתמשים המעוניינים לתרום תמונות ומגשר בינם לבין מאגר ויקישיתוף העולמי, שגם אליו מגיעות התמונות בסופו של דבר.

המושב הרביעי עסק בשימוש בוויקי ככלי לשתוף פעולה בי"ל בין חוקרים והציגו בו ד"ר דפנה רבן ומיכאל קונג'ה מאוניברסיטת חיפה ואור מנדלסון, מהפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב שימוש בוויקי כפלטפורמה לשיתוף מידע וידע בקהילות חוקרים ואנשי אקדמיה.
לסיום התקיים מפגש בין משתתפי הכנס לדוד שי, בירוקרט בויקיפדיה העברית, שתיאר את תהליכי העבודה של הויקיפדים, הנחה כיצד לערוך ולתקן ערכים בתחומי הדעת האקדמיים וענה לשאלות מהקהל.

בכנס ניתן היה לראות את השימושים המגוונים והפוטנציאל הרב של הוויקי ככלי בתהליכי הוראה, למידה ומחקר מחד, ומאידך את הצורך הממשי שיש בהמשך פיתוח של הפלטפורמה הזו (או כלי ויקי אחרים) כדי להקל על המשתמשים ולהפוך את השימוש בה לגמיש וקל יותר: למעט פרויקט פיקיוויקי, והתיחסותה של ד"ר חגית טל לשיפורים נחוצים בדו"חות המערכת של הוויקי , נראה שחוקרי הטכנולוגיות בחינוך מקבלים את הכלי כמו שהוא. בעוד שויקיפדיה מכניסה עדכונים התואמים את צרכיה המיוחדים (ראו האמור לגבי Pending changes בראשית הרשימה),  ורבים מציינים את הצורך בהדרכה ותמיכה למשתמשים בוויקי, לא הוצגו שיפורים או שינויים שהוכנסו במנשק הוויקי בניסיון לסייע למשתמשים ולקדם את הטמעתו במערכת ההשכלה הגבוהה.

תמי נויטל

"לגעת בשמים" - מפגש ילדים לרגל יום השואה ולזכרו של אילן רמון

ביום ראשון ה- 11/04/2010 בשעה 17:00 התקיים באוניברסיטה הפתוחה, זו השנה החמישית, מפגש בין ילדים מכיתה ז' בבית ספר "שרת" בנתניה, לבין ילדים מחטיבות ביניים בסינסינטי, ארה"ב, לרגל יום השואה ולזכרו של אל"מ אילן רמון ז"ל שנספה במעבורת החלל "קולומביה".

המפגש, "לגעת בשמים", התקיים לראשונה לאחר מותו של אילן רמון, בעקבות ספר התנ"ך המיוחד שלקח איתו אל"מ רמון לחלל. ספר זה נכתב בברגן בלזן ע"י הרב שמעון דסברג, שנספה במחנה. בהיותו במחנה השתמש הרב דסברג בספר התנ"ך להכנת נערים לטקסי בר מצווה שהיה עורך שם בחשאי. פרופסור יהויכין יוסף ז"ל, שהיה המדען הראשי של ניסויי הצוות הישראלי במעברות החלל קולומביה וניצול שואה בעצמו, היה אחד מאותם נערים שעלו עם ספר זה לתורה בטקס בר המצוה שלו. לאחר שחרור ברגן בלזן מהכיבוש הנאצי, הביא אתו פרופסור יוסף את הספר לארץ, ולקראת טיסת מעבורת החלל "קולמביה" מסר אותו לאילן רמון כדי שיקח אותו איתו לחלל.

במפגש שהתקיים באמצעות מערכת וידאו קונפרנס במחלקה לטכנולוגיות בהוראה מרחוק של האוניברסיטה הפתוחה, השתתפו כ- 30 ילדים מנתניה וכ-100 ילדים מבתי הספר בסינסנטי. הילדים ארחו בארץ את דפי דסברג, בתו של ביתו של הרב דסברג, ובארה"ב, את הפרופסור לפיזיקה הנרי פנשל, אף הוא ניצול ברגן בלזן, המחזיק בעותק נוסף של אותו ספר תנ"ך. הילדים ראיינו את האורחים ושוחחו (באנגלית!) על השואה ומשמעותה עבורם.

המפגש שנערך בחסות "שותפות 2000 נתניה-סינסינטי" של הסוכנות היהודית, מהווה הזדמנות חשובה לילדים בגיל בר המצווה מהארץ ומארצות הברית, לשוחח על נושא השואה וכן כדי להפגש עם ניצולים ולשמוע עליה ממקור ראשון.

גיליון 11 של "צליל מקוון", עלון שה"ם, יצא היום

בעלון הפעם:
נספר בקצרה על ערוצים נוספים שבהם התפרסמו תכנים שעלו לאתר פא"ר ונרחיב על אחד מהם - Google Book Search; נציג את המגמות בעולם המו"לות כפי שעלו מיריד הספרים הבינלאומי בפרנקפורט שהתקיים לפני כמה חודשים; נעדכן על מגמת העלייה בשימוש בווידיאו בהוראה באוניברסיטה הפתוחה וננסה לענות על השאלה מהו שיעור וידיאו טוב; נכיר את שיעורי התגבור מרחוק לסטודנטים לקויי למידה ונתאר את הספר המנגן בקורס האופרה שהוכן במסגרת פא"ר.

קריאה מהנה!

יריד הספרים הבי"ל בפרנקפורט - חדשנות בעולם המו"לות

יריד הספרים הבינלאומי נערך בפרנקפורט בין 14-18 באוקטובר האחרון. זהו אירוע חשוב ביותר בעולם המו"לות, עצום בגדלו ומגוון וצבעוני בתכניו.

פרופ' יואב יאיר, דיקן פיתוח וטכנולוגיות למידה באו"פ, היה שם ויתאר ברשימות הקרובות כמה סוגיות הכרוכות בקשר ההדוק הקיים בין מול"ות לטכנולוגיה.

pBooks או eBooks?

האם כל הספרים יהיו "E"? בדיון פומבי פתוח בהשתתפות מו"לים, אנשי טכנולוגיה ושיווק, נידונה שאלה זו והשפעותיה על תעשיית המו"לות העולמית. למעשה, ההגדרה של E-book היא בעייתית משום שיש הרבה מאד וריאציות שונות. היתה הסכמה על הגדרה כללית ורחבה, והיא שזהו הביטוי הדיגיטלי של מה שהיה הספר המודפס. התפיסה היא ש-E-book הוא כלי למכירה של תוכן, גם הספרים המודפסים עצמם הם רק device וברגע הנתון הזה הטכנולוגיה משרתת את הצרכים של המשתמשים כל אחד לפי רצונו: "Some books will be consumed in print, some in digital". מעבר אחד מוצלח שכבר בוצע הוא בכתבים מדעיים, שבו הופרדו לחלוטין המדיה המודפסת והאלקטרונית וקיים תמחור שונה לחלוטין לכל מודל.

הוצגה העובדה שיש כיום כ-40 מיליון מכשירי i-phone, בסדרי גודל יותר מאשר Kindle או Sony Reader ודומיהם. כיצד יכולים ספרים להתחרות במדיות אחרות שנמצאות במספרים עצומים בשוק? מהו מודל המכירה, הבעלות, הרשיון? האם יש לחקות את המודל של הספר המודפס? לא הושג קונסנזוס והתחושה היא שהשוק בהתהוות ובשינוי, אם כי ברור שההכנסות עולות כאשר יש עותקים דיגיטליים. אפשר להציע מספר מודלים: רכישה, השכרה לזמן נתון, מנוי (לספריה). המכשירים הניידים הדיגיטליים הם השוק הפוטנציאלי הגדול ביותר, ולכן על המו"לים "..to unlearn the old rules of the publishing industry". בהבט זה עלתה במלוא חריפותה שאלת הפירטיות הדיגיטלית והגניבה של עותקים, והאם הגנת זכויות דיגיטלית DRM שווה את ההשקעה בפיתוח וביישום. כאן הודגש ההבדל בין ספרים למוסיקה: ספרים קוראים רק פעם אחת; ככלל הטענה הייתה ש-DRM הוא מיותר ובאופן אירוני דווקא מעודד פירטיות .

דווקא בפרסומים אקדמיים אין שוק מיוחד למכשירים ניידים, ויש עדיפות למחשבים מטיפוס Notebook. שני פרמטרים קובעים זאת, הצורך בהדפסה ובצבע. יחד עם זאת, הצפי הוא שתוך 10 שנים יהיה מעט דפוס לסטודנטים ולאקדמיה: אם הספרים המודפסים ייעלמו, תהיה ירידה חדה בעלות ההשכלה הגבוהה. מו"לים מסוימים קבלו על כך שכבר כעת ניכרת ירידה ברמת ההפקה של ספרים מודפסים, מתוך חשיבה של חסכון בעלויות והליכה לפורמט דיגיטלי. גם העלות המאמירה של מרחבי האחסון של ספרים פיזיים בספריות ובחדרים תרד כאשר האוספים יהיו מקוונים ונגישים דרך פורטל הספריה.

התפתח דיון על מגמות עתידיות בטווחי זמן קצרים ובינוניים. בחלק מתחומי התוכן הצפי הוא שספרי דפוס ייעלמו לחלוטין, למשל מדריכי תיירות וספרי בישול, בתוך 10 שנים. יש ויכוח על המאפיינים החברתיים של דור ה-Y, והאם בעיצוב המרחב הביתי העתידי יש בכלל מקום לספריות ולספרים בדפוס. הושמעה טענה שהילדים הצעירים אינם מייחסים חשיבות להמצאותם הפיזית של הספרים בבית, כל עוד הם נגישים דרך ארכיון דיגיטלי אישי ונלווים לרשת חברתית של קוראים (כמו מועדוני הארי פוטר וכו'). מכשירים ניידים כמו Kindle וה-i-phone הם מדיות חדשות לספר סיפורים ולהעביר מידע, לאו דווקא את הספר "הרגיל" בפורמט הלינארי שלו. בעתיד תתפתחנה צורות חדשות של קריאה – שיתופיות, דיונים, סיומים אופציונלים שונים לבחירת הקורא. קריאה תהפוך (בעיני חלק מהדוברים) מפעילות אישית לחוויה חברתית.

יידרשו שינויים בסיסיים בתחום המו"לות משום שעלות ההפקה של E-books עלולה להיות גבוהה יותר, בין היתר בשל הצורך לנקות זכויות יוצרים לפורמטים חדשים אלה (למשל, קנין רוחני בינלאומי). ניתן לנטרל זאת על ידי העמדתם של ספרים במהדורה דיגיטלית כזמינים ל-impulse buying , כלומר צרכנות אימפולסיבית שבה הצרכן קונה את הספר ומקבל אותו מיידית למכשיר שהוא נושא . אין ספק שנפח המכירות יעלה!