תופעת ה- Open CourseWare מתפשטת במוסדות האקדמיים ברחבי העולם ומתחילה את דרכה גם בארץ, עם פתיחת פורטל פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה בחודש הבא. אוניברסיטאות רבות פותחות חלקים מן הקורסים שלהן לעיון חופשי של הציבור הרחב: סילבי ורשימות קריאה, סיכומי הרצאות, מערכי שיעור, משאבים אינטראקטיביים, תרגילים ומבחנים ואף הקלטות אודיו ווידיאו של הרצאות וקורסים שלמים.
ה- Open CourseWare משרת אינטרסים שונים של האוניברסיטאות עצמן (בעיקר בתחום הפרסום ויחסי הציבור של המוסד, אך גם בכל הנוגע להשבחת חומרי הלמידה) ומובן שהוא תורם רבות לציבור המשתמשים בתוצרים הללו. אולם מה באשר למרצים, יוצרי התכנים, שמתבקשים לאפשר את הפצת חומרי הלמידה שלהם בהיקף שלא נודע כמוהו בעבר? מה יוצא להם מזה? מרכזת הוראה באו"פ שנשאלה אם תסכים לפתוח חומרים מאתר הקורס שלה הזדעזעה מעצם הרעיון: "לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!"
גולשי אינטרנט רבים חיים היום בעולם של שיתוף בתכנים: אתרים רבים פתוחים לקבל את הטקסטים, הצילומים המשפחתיים והאמנותיים, את המצגות, סרטוני הוידיאו והיצירות המוסיקליות שמחברים חובבים ומקצוענים בכל רחבי העולם. רבים מהסרטונים ב- YouTube, הצילומים ב- Flickr או המצגות ב- Slideshare (אם להפנות לידועים ביותר) זוכים לחשיפה גלובאלית ומאפשרים למתעניינים בהם לתקשר אלו עם אלו וליוצרים לקבל משוב אותנטי ליצירתם.
האם חומרי הלמידה בפורטל פא"ר יוצגו בפינת "הצינור" בחדשות סוף השבוע בערוץ טלויזיה מסחרי? סביר להניח שלא. אולם החומרים האלה בהחלט יוכלו לקשר בין מרכז ההוראה למתעניינים בתחומי ההתמחות שלו, לאנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות, לעמיתים אחרים באו"פ שמעולם לא נכנסו להתרשם מן המתרחש באתרי קורסים אחרים משלהם. משאב למידה משובח הוא כרטיס ביקור אקטיבי של היוצר הפונה לקהל החשוב ביותר: עמיתים למקצוע - בכירים וזוטרים - וציבור המתעניינים בנושא. מי מאתנו (וחשוב יותר, מי מבכירי המוסד והדיסציפלינה שלו) היה שומע על Michael Wesch , מרצה אלמוני לאנתרופולוגיה מקנזס, אלמלא העלה ליוטיוב את הסרטון שהכין לתלמידיו כדי להסביר את תופעת web 2.0 בחמש דקות? (לחצו על more info בריבוע האפור למעלה מימין כדי לקרוא מעט על השפעת פרסומו של הסרטון באתר) ומי לא היה נהנה מחברות בקהילת בעלי עניין בתחומו המקצועי לצרכי שיתוף חומרים והחלפת דעות?
פתיחת אתרי קורסים או פריטים מסוימים מתוכם לציבור הרחב משרתת לא רק את המוסד, אלא גם את מרכז ההוראה. היא מעודדת שיפור ושכלול של חומרי הוראה, מאפשרת לו לקבל משוב והערכה מקצועית ממביני דבר לעבודתו, מאפשרת להציג את תכני הקורס בפני סטודנטים פוטנציאליים בקנה מידה רחב, לבסס את שמו כמומחה בתחומו ומקלה על יצירת קשר עם עמיתים למקצוע לצרכי שיתופי פעולה במחקר או עזרה הדדית.
ומה באשר לחששות מניצול לרעה של הפתיחות הזו? דעתנו היא שניתן למזער את הסיכונים וכי התועלת האפשרית עולה בהרבה על הפגיעה ממנה חוששים. מה דעתכם?
