תופעת ה- Open CourseWare מתפשטת במוסדות האקדמיים ברחבי העולם ומתחילה את דרכה גם בארץ, עם פתיחת פורטל פא"ר של האוניברסיטה הפתוחה בחודש הבא. אוניברסיטאות רבות פותחות חלקים מן הקורסים שלהן לעיון חופשי של הציבור הרחב: סילבי ורשימות קריאה, סיכומי הרצאות, מערכי שיעור, משאבים אינטראקטיביים, תרגילים ומבחנים ואף הקלטות אודיו ווידיאו של הרצאות וקורסים שלמים.
ה- Open CourseWare משרת אינטרסים שונים של האוניברסיטאות עצמן (בעיקר בתחום הפרסום ויחסי הציבור של המוסד, אך גם בכל הנוגע להשבחת חומרי הלמידה) ומובן שהוא תורם רבות לציבור המשתמשים בתוצרים הללו. אולם מה באשר למרצים, יוצרי התכנים, שמתבקשים לאפשר את הפצת חומרי הלמידה שלהם בהיקף שלא נודע כמוהו בעבר? מה יוצא להם מזה? מרכזת הוראה באו"פ שנשאלה אם תסכים לפתוח חומרים מאתר הקורס שלה הזדעזעה מעצם הרעיון: "לפתוח את החומרים שלי? מה פתאום!"
גולשי אינטרנט רבים חיים היום בעולם של שיתוף בתכנים: אתרים רבים פתוחים לקבל את הטקסטים, הצילומים המשפחתיים והאמנותיים, את המצגות, סרטוני הוידיאו והיצירות המוסיקליות שמחברים חובבים ומקצוענים בכל רחבי העולם. רבים מהסרטונים ב- YouTube, הצילומים ב- Flickr או המצגות ב- Slideshare (אם להפנות לידועים ביותר) זוכים לחשיפה גלובאלית ומאפשרים למתעניינים בהם לתקשר אלו עם אלו וליוצרים לקבל משוב אותנטי ליצירתם.
האם חומרי הלמידה בפורטל פא"ר יוצגו בפינת "הצינור" בחדשות סוף השבוע בערוץ טלויזיה מסחרי? סביר להניח שלא. אולם החומרים האלה בהחלט יוכלו לקשר בין מרכז ההוראה למתעניינים בתחומי ההתמחות שלו, לאנשי אקדמיה מאוניברסיטאות אחרות, לעמיתים אחרים באו"פ שמעולם לא נכנסו להתרשם מן המתרחש באתרי קורסים אחרים משלהם. משאב למידה משובח הוא כרטיס ביקור אקטיבי של היוצר הפונה לקהל החשוב ביותר: עמיתים למקצוע - בכירים וזוטרים - וציבור המתעניינים בנושא. מי מאתנו (וחשוב יותר, מי מבכירי המוסד והדיסציפלינה שלו) היה שומע על Michael Wesch , מרצה אלמוני לאנתרופולוגיה מקנזס, אלמלא העלה ליוטיוב את הסרטון שהכין לתלמידיו כדי להסביר את תופעת web 2.0 בחמש דקות? (לחצו על more info בריבוע האפור למעלה מימין כדי לקרוא מעט על השפעת פרסומו של הסרטון באתר) ומי לא היה נהנה מחברות בקהילת בעלי עניין בתחומו המקצועי לצרכי שיתוף חומרים והחלפת דעות?
פתיחת אתרי קורסים או פריטים מסוימים מתוכם לציבור הרחב משרתת לא רק את המוסד, אלא גם את מרכז ההוראה. היא מעודדת שיפור ושכלול של חומרי הוראה, מאפשרת לו לקבל משוב והערכה מקצועית ממביני דבר לעבודתו, מאפשרת להציג את תכני הקורס בפני סטודנטים פוטנציאליים בקנה מידה רחב, לבסס את שמו כמומחה בתחומו ומקלה על יצירת קשר עם עמיתים למקצוע לצרכי שיתופי פעולה במחקר או עזרה הדדית.
ומה באשר לחששות מניצול לרעה של הפתיחות הזו? דעתנו היא שניתן למזער את הסיכונים וכי התועלת האפשרית עולה בהרבה על הפגיעה ממנה חוששים. מה דעתכם?
3 תגובות:
זו נשמעת כמו יוזמה חשובה, נועזת, ומחוברת למציאות המשתנה.
מאוד אהבתי את ההסתכלות ה"אינטרסנטית", הרי ברור שזה עוזר לציבור, אבל באמת חשוב להראות שזה גם עוזר לאוניברסיטה ולצוות שייצר את הספרים.
אני רואה כמה הקבלות לתחום הקוד הפתוח, שנמצא בשלב מאוד מפותח ומשגשגג היום:
ברמת המפתח הפרטי, הוספה לקורות החיים של לינק לפרוייקט קוד פתוח בו אני פעיל, עושה (לדעתי) הבדל של שמיים וארץ מאשר סתם ציון של פרוייקט נוסף שעשיתי אצל מעסיקי הקודם. המעסיק הפוטנציאלי יכול לעיין בפרוייקט עצמו, שלא לדבר על פרוייקטים גדולים שהתפרסמו וצברו מאות אלפי משתמשים מרחבי העולם, לעומת פרוייקט שנשאר סגור אצל המעסיק וכמה מאות לקוחות עסקיים.
יתרה מכך: אני מכיר מספר אנשים שחברות מתדפקות על דלתותיהם מיוזמתן, בעקבות הצלחת ופרסום הקוד שהם כתבו.
גם ברמת הארגון, חברה אשר משחררת את הקוד שלה לציבור צוברת יותר מוניטין והערכה.
תודה, אורן. אני אכן מסכימה אתך לגמרי. מניסיון אישי, "שחרור" של תכנים (מצגות, מערכי הדרכה, הרצאות מוקלטות כמו גם פיתוחי קוד פתוח) רק תורמת למוניטין ולמידת הבולטות של התורם בקהילה המקצועית שלו.
עם זאת, למרכזי הוראה יש חששות אמיתיים שיש להכיר בהם. אני שומעת את הדברים בשיחות מסדרון והגיע הזמן לדון בכך באופן גלוי תוך מתן מקום גם לדעות המתנגדים. כל המהלך הזה מבוסס על שיתוף פעולה מצד מרכזי ההוראה, ולשם כך הם צריכים לחוש שיש שכר לעמלם...
תמי נויטל
מרכז שה"ם
שמחתי לקרוא את הפוסט הזה.
אני מסכים בהחלט שלפתוח חומרים יכול מאד להועיל למחבר עצמו.
כמו שאורן אמר, אותו דבר קורה בקוד הפתוח. הרבה אנשים הגיעו לגדולה רק בזכות זה שפרסמו קוד.
גם את שני הספרים שכתבתי (רומנים שמעבירים מסרים של תוכנה חחופשית ושיתוף) פרסמתי ברשיון Creative commons שמאפשר להעתיק.
את הספר הראשון "נולדו חופשיים" אפשר גם להוריד בחינם מהאינטרנט.
אני יכול לומר די בבטחון שלא הפסדתי כסף ולדעתי הרווחתי חשיפה גדולה יותר.
(עוד על הספרים שלי: http://www.thestories.org)
הוסף רשומת תגובה